שלוש נובלות מגוללות בפנינו את האופן שבו חלומותיהן ומסעות חייהן של שלוש דמויות שונו על ידי תמורות העתים.
יהושע, עולה מאלג'יריה למדינת ישראל הנובטת, מבקש להשלים את האופוס מגנום של סבו כשהוא מנסה לפענח את המניעים של מחברי ‒ "האימה בספרות האנונימיים", רק כדי לגלות את הכזב שבהגשמת חלומות מוּרָשִׁים.
חייו וכישלונו משתקפים בחייה של רוזלי, צליינית שאמונתה מתנפצת כסיפורם של מהגרים, ההשתזרות שלהם מביאה לגילוי חדש של מטרה וציפייה.
יצחק אמברוסיו הוא שען מחונן שנכלא במחנה עבודה כדי לממש את חלומות השווא של היינריך הימלר בבניית השעון האסטרונומי שינציח את הופעתן של אלף שנות הרייך השלישי. כמו עם הדמויות משתי הכרוניקות האחרות, אנו מגלים שגם דמויות הכרוניקה הזאת משוטטות ללא תכלית במארג ההסטוריה.
נוכל להמחיש בצורה הטובה ביותר את הנרטיבים הנבדלים הללו תוך ציטוט הערתו של גיאורג ביכנר לארוסתו (1833)
"...איני יכול לכתוב אפילו מלה יחידה אחת...חשתי כאילו נרמסתי תחת רגלי הפטליזם הנורא של ההסטוריה. אני רואה בטבע האדם בינוניות בזויה, וביחסים בין בני אדם כוח שלא ניתן להתנגד לו. האישיות האינדיבידואלית אינה אלא קצף על פני הגלים ‒ תאונה... מופע בובות בלבד..."