מעשה מנהיגות

קשרי ישראל-גרמניה שאחרי נפילת חומת ברלין נבחנים בספר זה בתקופות שלטונם של שלושה קנצלרים: הלמוט קוהל, גרהרד שרדר ואנגלה מרקל. הספר הוא תוצר של עבודת מחקר שהתבססה על מקורות שונים, ובעיקר על עשרות ראיונות שקיים המחבר עם אנשי מפתח בקשרים בין המדינות.

חילופי הדורות בגרמניה ותהליך הנורמליזציה הפנימי והבין-לאומי שעברה הרפובליקה הפדרלית בעקבות איחוד גרמניה לא פגעו ביחסים המיוחדים עם ישראל. להפך: בשיאם, בשנת 2008, על רקע החרפת איום הגרעין מצד איראן, הכריזה הקנצלרית מרקל שביטחון ישראל הוא חלק מהאינטרס הלאומי הגרמני. בספר מתוארת תרומתם של היחסים בין המדינות לפיתוחה של מדינת ישראל ולחיזוקה בתחומים חיוניים, ואף להידוק קשריה עם האיחוד האירופי. יחסים אלה עומדים למבחן בעשורים האחרונים, לאחר שגברו חילוקי הדעות בין שתי המדינות בשאלות מדיניות החוץ והתחזקה המגמה השלילית כלפי מדיניות ישראל בסקרי דעת הקהל הגרמנית. כל אלה הציבו סימני שאלה על עתיד היחסים המיוחדים בין שתי המדינות.

הגיעה השעה לבחינה היסטורית שיטתית של היחסים המיוחדים בין ישראל לגרמניה המאוחדת. ספרו של טיבור שלו שלוסר מציב פרספקטיבה רחבה, מעודכנת ומגובה היטב בתיעוד בכתב ובעל פה של התפתחות יחסים אלה ברבע המאה שחלפה מאז איחוד גרמניה ב 1990. המחבר מכפיף את היכרותו הישירה כדיפלומט בתהליך המתואר בספר ואת הידע האישי שלו לכללי המחקר ההיסטורי ומספק כך ניתוח ייחודי בשאלת ההמשכיות והחידוש במסכת היחסים הללו, על משמעותם הכלכלית, הבטחונית והמדינית העצומה.

(משה צימרמן, פרופסור אמריטוס להיסטוריה גרמנית באוניברסיטה העברית)

איחוד גרמניה עורר בישראל ובאירופה חשש מפני "רייך רביעי". אלא שהחששות התבדו: היחסים המיוחדים בין ישראל לגרמניה דווקא חוזקו בהיבטים חיוניים לישראל, אף שיש גם יסוד לדאגה לעתידם. ספרו של טיבור שלו שלוסר הוא פרי מחקר היסטורי שיטתי ומגוון, המתבסס על תיעוד רשמי, פרסומי תקשורת ועשרות ראיונות שקיים עם מעצבי ומבצעי מדיניות בשתי המדינות. בכל אלו בא לידי ביטוי ניסיונו העשיר כדיפלומט מקצועי אשר הופקד מטעם משרד החוץ על פתיחת שתי קונסוליות חדשות של ישראל בגרמניה, בברלין ב-1991 ובמינכן כקונסול כללי ב-2011.

(שמעון שטיין, שגריר ישראל בגרמניה לשעבר)

פרשת האוטובוס בקו 300, שבה ניסה ראש שב"כ לטייח הרג שני מחבלים שנתפסו חיים לאחר פיגוע חטיפה, מלווה את הציבור בישראל מאז 1984, זה יותר מארבעים שנה. הפרשה ממשיכה להיות רלוונטית וחשובה גם בימים אלה, שבהם היחסים בין זרועות הביטחון ומערכות השלטון לבין מערכת המשפט מתוחים, וימשיכו להיות כאלה, בנסיבות המיוחדות של מדינת ישראל. 

פרופ' יצחק זמיר היה היועץ המשפטי לממשלה בתקופה שבה התרחשה הפרשה. בספר זה הוא מציג את הדרמה תוך כדי התהוותה, על בסיס עדות שכתב לעצמו בזמן אמת, נשכחה בין קלסרים, התגלתה לאחרונה, ונכתבה מחדש לאור המצב במדינה. 

הספר הוא מעין רשומון מרתק, המציג שלל קולות ונקודות מבט על אותם אירועים, בעזרת ציטוטים מביוגרפיות ומראיונות עם אישים שונים, בהם שלושת אנשי שב"כ שחשפו את הפרשה. כך נפרסת בפנינו דרמה של יועץ משפטי לממשלה, שנאלץ לצאת למאבק קשה נגד שני ראשי ממשלה (יצחק שמיר ושמעון פרס), ונגד הממשלה כולה, ראש שב"כ וגם דעת הקהל, שביקשו כולם להשתיק את הפרשה. 

הפרשה נגללת כאן כמעין סיפור בלשי מותח, החושף את המורכבות בהתנהלות הצדדים, במתח שבין שמירה על שלטון החוק – לצרכים ביטחוניים. זהו דיוקן רב־לקחים של מערכות השלטון, אבל גם של מדינת ישראל בכללותה, ותמרור אזהרה בוהק לעתידה של מדינת ישראל. 

יצחק זמיר שימש דיקן הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים, היועץ המשפטי לממשלה (1986-1978) ושופט בית המשפט העליון (2001-1994). הוא זכה בפרסים ובאותות כבוד, בין היתר בפרס ישראל לחקר המשפט, בפרס א.מ.ת ובפרס יושב־ראש הכנסת לקידום שלטון החוק וערכי הדמוקרטיה.