לבטים פוסטקולוניאליים

הזכות לחינוך ולהשכלה נתפסת כזכות רחבה ומהותית המהווה בסיס למימוש מרבית זכויות האדם האחרות: כבוד האדם, הערכה עצמית, חירות, חופש העיסוק, זכות הקניין, חופש דת, חופש המחשבה והביטוי. מימושה הכרחי לא רק ליחיד אלא גם למעגלים החברתיים והתרבותיים הסובבים אותו, והוא מעשיר את החברה כולה. חשיבותה של זכות זו גדולה במיוחד עבור אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים ואוכלוסיות מוחלשות, אשר לרוב חסרות הזדמנויות למימושה. רוב בעלי הזכות לחינוך הם קטינים או נעדרי כשרות משפטית, ולכן מתעוררת דילמה מהותית בין אחריות המדינה למימוש הזכות לבין זכות ההורים לחנך את ילדיהם בהתאם להשקפת עולמם ולשיקולי טובת הילד. לפי התפיסה המשפטית, זכות ההורים איננה זכות עצמאית, והזכות הראשית היא של הילד; ההורים משמשים פה לרצונו ולצרכיו של הילד.

ספרו של אילן עמר בוחן באופן מקיף את הזכות לחינוך, ובכלל זה את הזכות לשירותי חינוך מיוחדים במשפט הישראלי, במשפט המשווה ובמשפט העברי. הוא מציג תהליכים חברתיים, חקיקה, פסיקות מרכזיות, מסקנות של ועדות ציבוריות ורפורמות שנועדו לקדם את החינוך בכלל ואת חוק החינוך המיוחד בפרט. מחבר הספר סבור שהחקיקה והפסיקה בתחום החינוך המיוחד קרובות לשלמות, ושהאתגר העיקרי שנותר הוא יישום מיטבי של החוק, רוחו ומטרותיו במערכת החינוך. לטענתו, כשלים משמעותיים — בעיקר מצד הממסד — מעכבים את יישום הזכות לחינוך ולשירותי החינוך המיוחדים. בהתאם לכך מוצעות דרכים מעשיות ליישום יעיל, נגיש ומידי של הזכות לשירותי החינוך המיוחדים בתוך מערכת החינוך הכללית.

אילן עמר הוא איש חינוך, מאבחן דידקטי ומשפטן, מרצה לחינוך מיוחד במכללות להכשרת מורים וחוקר בתחום זכויות אנשים עם צרכים מיוחדים. מחקריו עוסקים במימוש זכויותיהם במרחב הציבורי, בדגש על תלמידים עם צרכים מיוחדים המשולבים במערכת החינוך הכללית, תוך בחינה משווה של המשפט הבינלאומי, הישראלי והמשפט העברי. כיהן בתפקידי הוראה, הדרכה ופיקוח; היה שותף בכתיבת ניירות עמדה, בהובלה וביישום של רפורמות בחינוך המיוחד.

"אף כי תאגידים רבים נכשלו לא פעם במילוי חובתם כלפי החברה, האנושות ידעה שוב ושוב לתקן, לכוון ולהחזיר אותם לדרך הישר. ההיסטוריה של התאגידים מזכירה לנו אמת פשוטה: האנושות משגשגת ביותר כשהיא פועלת יחד"

רבים מאמינים כי תאגידים הם ישויות חסרות לב המקדישות את עצמן באופן חסר מעצורים למרדף אחר רווחים. יש המרחיקים לכת וטוענים שזה בדיוק תפקידם של תאגידים. שתי הקבוצות הללו טועות. החל מראשית ימיהם של התאגידים, הם היו מוסדות שנועדו לקדם את טובת הכלל. אם הם דבקים תמיד במטרה הזאת – זו כבר שאלה אחרת.
למטרות רווח מספר את סיפורם של התאגידים באמצעות שמונה תחנות בהתפתחות התאגיד והחברה – מהמצאת התאגיד ברפובליקה הרומית, דרך עלייתו ונפילתו של בנק מדיצ'י, פטרון האמנויות ברנסנס, עבור בחברת הודו המזרחית שהפכה למעין מדינת ענק, המשך בעולם הנפט ובתכסיסי חברות המינוף, ועד ליכולת שצברה חברת הזנק כפייסבוק לעצב תודעה ומציאות פוליטית. משמונת הסיפורים המסעירים והעסיסיים לפרקים גוזר ויליאם מגנוסון גם ארגז כלים לתיקון דרכם של תאגידים, לבל יהיו גולם הקם על יוצריו.

איך עקף הבנק של האפיפיור את איסור הריבית?
כיצד תמרנו ראשי "חברת הודו המזרחית" את הבורסה?
איך נולדה ההשתלטות העוינת?
האם חברות הנפט הידועות לשמצה עשו משהו למען האנושות?

פרופ' ויליאם מגנוסון מלמד משפט תאגידי באוניברסיטת טקסס A&M. קודם לכן לימד משפטים באוניברסיטת הרווארד. הוא מחבר הספר 'דמוקרטיית הבלוקצ'יין', ומפרסם מאמרים בגדולים שבעיתוני ארה"ב.