היו זמנים

במשטר דמוקרטי החוק הוא עליון. הכול כפופים לו – שרי ממשלה, שוטרים, שופטים, הצבא וכלל אזרחי המדינה. החוק יכול לחולל שינויים מעמיקים בחברה, לבצר את זכויות היחיד ולקדם יעדים לאומיים; אבל, החוק יכול גם לנסות לשבור את עיקרון השוויון, שהוא עיקרון היסוד כבר מימי הדמוקרטיה באתונה. 

מי הם אלה היוצרים את החוק, וכיצד הוא נוצר? 

עורך הדין אוריאל לין, מחשובי המחוקקים בישראל, מספק את התשובות. במסגרת תפקידו כיו"ר ועדת החוקה חוק ומשפט בכנסת, ניווט חבר הכנסת לין את העברתם של 95 חוקים, בהם "חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו" וחוק יסוד הממשלה המורחב; בתפקידו כממונה על הכנסות המדינה קידם 52 תיקוני חקיקה, אשר שינו כליל את מערכת המיסים בישראל; ובתפקידו כנשיא לשכות המסחר, קידם ארבעה חוקים המגנים על המגזר העסקי.

אוריאל לין פותח לנו לרווחה בספרו המחוקק דלת אל עולם החקיקה, ומזמין אותנו להציץ אל מאחורי הקלעים של כמה מהחוקים החשובים ביותר בספר החוקים של המדינה: כיצד נולדה התובנה כי ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית; איך נוצרה מערכת השכלה גבוהה מקבילה לקיימת; כיצד קבוצה גדולה של חברי כנסת נאורים העניקה לבנימין נתניהו את היכולת לכהן כראש ממשלה לתקופת זמן בלתי מוגבלת, בניגוד להוראת חוק קיים; וכיצד עוצבה מגילת זכויות היסוד של היחיד בישראל.

אוריאל לין הוא בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת ברקלי בקליפורניה, וכיהן כמנהל רשות ההשקעות בצפון אמריקה. שימש כממונה על הכנסות המדינה, כמנכ"ל משרד האנרגיה וכחבר בכנסות ה־11 וה־12. לאורך השנים פירסם אלפי מאמרי דעה בעיתונים וכן שבעה ספרים, בהם רב המכר לידתה של מהפכה (ידיעות ספרים, 2017).

מתי בפעם האחרונה העזת לסטות ממסלול החיים הנוח והמוכר שלך?

מתי קראת תיגר על גבולות הפחד והטלת ספק באמונות שמגבילות אותך?

מה אם כל מה שלימדו אותך להאמין בו הוא לא אחר מאשר שקר אחד גדול?

לשחות נגד הזרם ולטבוע בזהב הוא ספר העצמה אישי שיעביר אותך מסע פנימי ועמוק ויחשוף את האמת האפרורית והבינונית שמאחורי חיים שנראים יציבים ומלאים.

זהו סיפור על הליכה כנגד הזרם, על האומץ לקרוא תיגר על האמונות שמגבילות אותנו ועל ההבנה שהדרך האמיתית להגשמה של חלום אינה זו שלימדו אותנו – אלא זו שאנחנו בוחרים בעצמנו.

הספר מבוסס על סיפור אמיתי. הוא יטלטל את מחשבותיך, יערער את כל מה שידעת עד עכשיו על הצלחה, יאפשר לך לגלות אומץ שלא האמנת שקיים בך ויזמין אותך ללכת נגד הזרם כדי להגשים את החלום שלך.

האם תעז להביט פנימה בעצמך ולגלות את הדרך האמיתית להגשמת חלומך?

האם תעשה את הצעד הראשון שיקרב אותך להצלחה?

האם תשחה נגד הזרם ותטבע בזהב?

רם הרשטין הוא יזם הייטק, משורר, איש רוח ופרופסור לשיווק אשר מקדיש את חייו לחקירת נפש האדם. במסעו האינטנסיבי, הוא לא מפחד להעז, ליפול, לקום שוב ושוב ולשאול את השאלה הנצחית: מהי הדרך האמיתית אל ההצלחה?

על כוח האדם בצה”ל נכתב הרבה מאוד בהקשר יחסי צבא־חברה, ומעט יחסית נכתב על מנגנוני ”מִנהל כוח אדם” - כיצד צה”ל מזהה אתגרים בתחום כוח האדם, על מרכיביו השונים, מהם דפוסי המענה שלו להם וכדומה.
ספר זה ממשיך ומשלים את ספריו הקודמים של המחבר: ’הרמטכ”ל’ ו’המטכ”ל’ שהתמקדו במפקדה האסטרטגית של צה”ל ובעומד בראשה, ’מפקדת חיל האוויר’ ו’מפקדות היבשה’ שעסקו במפקדות זרוע ומפקדות פיקודים מרחביים, ו’אמ”ן’ שעסק באגף וזרוע המודיעין. מחקר זה הוא צעד נוסף בהשלמת התמונה המתארת את התפקוד של הדרגים האסטרטגי (מטכ”ל, על אגפיו השונים) והאופרטיבי (זרועות ופיקודים) ואת היחסים ביניהם.

הספר עוסק בשני תחומים: התחום הראשון הוא החוגרים - חיילי החובה (גברים ונשים), המילואים ו”מגזרים” כמו נח”ל, ישיבות הסדר, חרדים ועוד. תכלול כל מרכיבי המשנה יחד חסר במחקר, הנוטה לרוב להתמקד באחד מהם ולכן אינו מאפשר הסתכלות ”פיקודית” על נושא כוח האדם: מה היו האתגרים - הכמותי, האיכותי והדיסציפלינארי (כוח אדם לאחזקה, התרעה, סייבר וכדומה) - בכל תקופה בהיסטוריה של צה”ל, ומהם המענים שפותחו כדי להתמודד עם אתגרים אלו. התחום השני הוא מערך הקבע - ”שלד הצבא” בצה”ל. תחום זה כולל שלושה פרקי משנה: הראשון עוסק בתקופה שבין 1973 לתחילת שנות התשעים. התרחבות צה”ל לאחר מלחמת יום הכיפורים הביאה לסדרת ניסיונות לצמצמו, ואלה גרמו ל”משבר הקבע הגדול” של אמצע שנות השמונים. בתקופה זו התעצבו מנגנונים רבים המשמשים את צה”ל עד היום. השני עוסק בתקופה שבין תחילת שנות ה־2000 ועד 2024, והוא מציג את הבעיות במצב הנוכחי, שהביאו למשבר הקבע שבו מצוי צה”ל בעת כתיבת הספר. השלישי עוסק בהערכה ובקידום של מפקדים בכירים, מסא”ל ומעלה. בפרק זה מתוארת ההיסטוריה ההתפתחותית של תחום רב השפעה על העוצמה הקרבית של צה”ל. זהו נושא המטריד הן את קצונת צה”ל והן את הציבור, והפרק מנסה לבנות לו תשתית היסטורית. הספר מציע לכל אורכו, בהתאם לנושא, נקודות למחשבה לעתיד.

יריב בן-אהרון (2016-1934), מחלוציה הבולטים של ההתחדשות היהודית בחברה החילונית בישראל, פרץ דרך לרבים לארון הספרים היהודי והתקין בו מדף ציוני-חלוצי. סיפור חייו המטלטל שזור בתולדות הציונות, מדינת ישראל וההתיישבות הקיבוצית בתערובת של רציפות ומרד.

כילד צעיר בקיבוץ גבעת חיים חווה נטישה מצד הוריו שיצאו לשליחויות ממושכות. כבן למחזור הראשון של ילדי הקיבוץ המאוחד הוביל את חבריו וחברותיו להגשמה והגה את מפעל שנת השירות. כקצין שריון השתתף במלחמות ישראל מסיני ועד ליום הכיפורים. ספרו הראשון, הקרב (1966), הרומן הראשון מאת בן קיבוץ, מגולל את מוראות מלחמת סיני ואת הספקות שעוררו בו כלוחם, חבר קיבוץ ואדם. 

כבנו של אחד ממנהיגי התנועה והמדינה, יצחק בן-אהרון, יוּעד יריב למנהיגות פוליטית. בתחילה קיבל על עצמו את ייעודו, אך בגיל שלושים-ושתיים התמרד כנגדו והיה לסופר ואיש רוח. לאחר מלחמת ששת הימים נמנה על חבורת שדמות ושיח לוחמים, שהפֵרה את אופוריית הניצחון בנקיפות מצפון וחיבוטי נפש. 

יציאתו המפתיעה ללימודי יהדות בירושלים הייתה שנויה במחלוקת בקיבוצו ובתנועתו. בעקבותיה הכניס לעולמה הרוחני של תנועת העבודה יסוד חדש של לימודי יהדות בדרך הייחודית שפיתח, בגישה בית-מדרשית, קבוצתית ודיאלוגית. 

ברומן השני שלו, פלג (1993), יריב בא חשבון עם דור מייסדי הקיבוץ ועם הוריו הפרטיים ובכך חולל סערה בתנועה הקיבוצית ומעבר לה. אז חבר לתלמידיו שיסדו את "המדרשה" באורנים, מראשוני בתי המדרש הפלורליסטיים. שם הגה את סוגת ה"מסכת", פירוש ומדרש בנוסח תלמודי על יצירות ספרות והגות ציונית-חלוצית.

יריב בן-אהרון נולד וגדל כבן מובהק לדור הצבר המחוספס, שנועד לבנות את המדינה ולהגן עליה, ואכן הגשים ייעוד זה. אך בה בשעה חולל בקרב בני דורו מהפכה של התבוננות והקשבה, רגישות רוחנית, למידה וחיבור מחודש לשורשי היניקה היהודיים, שנזנחו והותירו חלל סמוי בנשמת הדור. כיצד ומדוע התחולל המפנה הרוחני הדרמטי הזה בתרבות ישראל? 

תוך שילוב ייחודי בין מחקר היסטורי, סגנון ספרותי, כתיבה מסאית ומדרש יוצר, מסכת ביוגרפית זו חושפת את תפקידו המכריע של בן-אהרון בהתחדשות היהודית, הציונית והחלוצית בחברה הישראלית. מתוך כך נחשפים רבדי העומק של תנועת ההתחדשות כולה.

תום נבון, מתלמידיו ושותפיו של יריב בן-אהרון ב"מדרשה" ובתנועת המחנות העולים, הוא היסטוריון ומרצה באוניברסיטת חיפה.