אף אחד לא חוזר לבגדד

בשנת 1914, ערב מלחמת העולם הראשונה, מחליט מֵהְמֵט גֵ'מַאל עַזְמִי בֵּיי, מושל וִילַאיַת בּיירות (פרובינציית ביירות העות'מאנית) לשלוח שני משכילים צעירים ערבים למשימה ייחודית: מסע תיעודי במחוזות הפרובינציה. המושל מבקש מהשניים, רפיק אלתמימי ומֻחמד בּהג'ת, לקבל עדכון מפורט על הנעשה בפרובינציה שלו – המבנה החברתי, המצב הכלכלי, המאפיינים הדתיים והמנהגים התרבותיים. השניים מקבלים על עצמם את המשימה: הם מצטיידים בכלי כתיבה, בצידה, במטבעות ובשטרות כסף, ויוצאים לדרך.

הדיווח על מסעם הראשון פורסם בכותרת וילאית ביירות, וראה אור בערבית ובתורכּית עות'מאנית בשנת 1917. כעת הוא מופיע לראשונה גם בעברית, ומאפשר לקוראים ולקוראות להשקיף על הארץ ועל המרחב שמעבר לה, מנקודת מבט ייחודית, דעתנית, לעיתים קרובות מתנשאת או אליטיסטית, אך פטריוטית. המחברים מתארים בפרטי פרטים את החיים שהתנהלו בארץ – של מוסלמים, נוצרים, שומרונים ויהודים; של תושבי כפרים, שבטים בדואיים, עיירות וערים. דיווחם כולל נתונים וראיונות, מובאות ממקורות רשמיים, זיכרונות ושירים עממיים.

הגרסה העברית מוערת, וכוללת אחרית דבר מאת פרופ' אבי רובין, ומסה על חשיבות ההיבט החקלאי בספר, מאת ד"ר בסמה פאהום.