אין זה רק ספר;
הוא חלון: חלון שדרכו נשקפת התרחשות חיה במילים מזמינות;
חלון שמבעדו נשקף עולם יהודי עתיק אל עולמנו המערבי. כשמו כן הוא, הספר מבקש להנכיח את השבת - הגילוי המובהק ביותר של היהדות - לאדם המודרני.
הוא לא מזמין "לעשות שבת" בגטו יהודי של ד' אמות של הלכה, אלא מבקש לנשב את רוח השבת בעולמנו שכה חסר אותה. (דרור בונדי, מתוך דברי הסיום לספר)
אברהם יהושע השל (1972-1907) נולד להיות אדמו"ר של חסידים בוורשה ונפטר מן העולם כהוגה דעות וכפעיל חברתי.
מקובל להנגיד בין עולמות אלו, אך השל ראה אותם פשוט כחלק מרצף אחד.
לאחר שצעד עם מרטין לותר קינג במאבק למען זכויות השחורים, אמר: "חשתי שרגליי התפללו".
ספריו העמוקים של השל אינם כתובים כידע תיאורטי אלא כדברים היוצאים מן הלב ונכנסים אל הלב, בשפה פיוטית שמעטות כמוה ליופי.
תרגומו של אלכסנדר אבן-חן, המגיש את ספרו של השל לקורא העברית המודרנית, מובא עתה במהדורה חדשה ומתוקנת, בתוספת תמונות חיתוכי העץ של איליה שור, שעיטרו את המהדורות הראשונות של הספר.