הַמַּתְרִימִים שֶׁל 'הָאֲגֻדָּה לְמִלְחָמָה בַּסַּרְטָן' שֶׁהִגִּיעוּ אֵלֵינוּ לֹא הָיוּ הַפַּעַם יְלָדִים אוֹ נְעָרִים, אֶלָּא מְבֻגָּרִים.
בִּמְקוֹם קַבָּלָה עַל הַתְּרוּמָה, הֵם נָתְנוּ לִי נַרְתִּיק וּבוֹ מִשְׁקְפֵי רְאִיָּה. כְּשֶׁהִרְכַּבְתִּי אוֹתָם, רָאִיתִי אֶת מַפַּת הָעוֹלָם וּפּוֹרְטוּגָל מֻדְגֶּשֶׁת בָּהּ.
אָז הִגַּעְנוּ לְפּוֹרְטוּגָל, וּמִיָּד מָצָאנוּ אֶת עַצְמֵנוּ בְּתִסְבֹּכֶת.
כָּל מִי שֶׁפָּגַשְׁנוּ הָיָה מִתְחַזֶּה (אוֹ לֹא), כָּל מִי שֶׁחָשַׁבְנוּ שֶׁהוּא לְרָעָתֵנוּ הָיָה לְטוֹבָתֵנוּ (אוֹ נֶגְדֵּנוּ), הָאַבִּירִים הִתְחַלְּפוּ, וַאֲנַחְנוּ... רֶגַע, יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁגַּם לָנוּ יֵשׁ מִתְחַזִּים?
הָאִשָּׁה שֶׁהִיא גֶּבֶר אוֹ אַבִּיר הֶחְדִּירָה לִי חֹמֶר שֶׁהוּא מְחַדֵּד חֲלוֹמוֹת. בַּחֲלוֹם גִּלָּה לִי מְגַלֵּה הָאֲרָצוֹת וָסְקוֹ דָה־גָמָה פְּרָטִים עַל הָאוֹצָר שֶׁהוּא הֶחְבִּיא לִפְנֵי לְמַעְלָה מֵ-500 שָׁנָה.
אֲבָל רֶגַע, בֵּינְתַיִם כְּנוּפְיָה בֵּינְלְאֻמִּית רוֹדֶפֶת אַחֲרֵינוּ כְּדֵי לְהַשִּׂיג אוֹתָנוּ וְלִתְפּוֹס אֶת הָאוֹצָר.
וּמִי זֶה בִּכְלָל הַקָּדוֹשׁ הַבִּלְתִּי מִתְכַּלֶּה? אֵיךְ הוּא שַׁיָּךְ לַסִּפּוּר? וְאֵיךְ בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הִגַּעְנוּ לְגוֹאָה שֶׁבְּהוֹדוּ?