יהדות עם יהודי ומדינת ישראל - יד שניה

הפילוסופים הגדולים מתקופת הרנסנס (המאה ה15-), ועד הפילוסוף עמנואל קאנט (תחילת המאה ה19-) השפיעו השפעה מכרעת על התרבות המערבית וכמו כן על התרבות העולמית בת זמננו. אי אפשר להבין את תרבות זמננו מבלי להבין את השפעת הפילוסופים בני התקופה הנידונה. התפתחות הפילוסופיה בתקופה זו, מהרנסנס ועד קאנט, השפיעה מיידית ומשפיעה עד היום על התפתחות המדעים: על המתמטיקה, הפיזיקה, הביולוגיה והפסיכולוגיה, על תפיסת ההיסטוריה ואף על הפוליטיקה התיאורטית והמעשית. בספר זה, שוזר הפרופ` בן-עמי שרפשטיין, מהחוג לפילוסופיה של אוניברסיטת תל-אביב (בשיתוף ד``ר שלמה בידרמן וד``ר דן דאור) את הגותם של ג`ורדנו ברונו וליאונרדו דה וינצ`י, מקיאולי ומונטיין, קופרניקוס וגלילאו, בירון ודקארט, שפינוזה ולייבניץ, רוסו, וולטיר ודידרו לוק, ברקלי ויום, ועמנואל קאנט, למסכת אחת המעניקה לקורא חוויה אינטלקטואלית והמשמשת מורה דרך להכרת הבעיות המרכזיות שעמדו בפני הוגי הדעות.

מותר האדם מן הבהמה – אין? כמה מהוגי הדעות הפופולריים בזמננו מאמצים קביעה זו בלא היסוס. לדידם, הברייה האנושית היא לא יותר מחיה מחוכמת, המצייתת לתכתיבים ביולוגיים. הפער בין האדם ובין יתר האורגניזמים, מן החד-תאיים ועד הפרימאטים, הוא בסך הכול הבדל בדרגה, לא בסוג. מי שמייחס למין האנושי סגולות המרוממות אותו מעל ומעבר לעולם החי מטפח אשליות גדוּלה מטפיזיות, שאין להן אחיזה במדע.בחיבור הקצר על טבע האדם מבקש הפילוסוף האנגלי רוג´ר סקרוטון לקעקע דעה אופנתית זו. במפגן של תחכום וברק אינטלקטואלי, הוא קורא תיגר על תיאוריות רדוקציוניסטיות כדוגמת הפסיכולוגיה האבולוציונית, ומציג כנגדן כתב הגנה רהוט ומעמיק על הייחוד האנושי. בני אדם הם אמנם יצורים ביולוגיים הנשלטים על ידי חוקי הטבע, מסביר סקרוטון, אבל הם גם הרבה יותר מזה: הם "אנשים" – ישויות מודעות לעצמן, ריבוניות ורציונליות, המזהות זו את עצמיותה של זו ונקשרות אחת לרעותה ביחסי "אני" ו"את/ה" הדדיים. רק על בסיס זה, המכונן עולם חברתי משותף של חירות, ערכים ואחריות, אפשר להבין את העיסוק האנושי במוסר, ביופי, בטהרה, בגאולה – וגם ברוע.