היה היה על האסלה - ילדה

פּוּרִים בַּפֶּתַח, וּשְׁלוֹשָׁה אַחִים אַמִּיצִים מַחֲלִיטִים עַל מְשִׂימָה נוֹעֶזֶת:

בַּחַג הַזֶּה כֻּלָּם מֻכְרָחִים לִהְיוֹת שְׂמֵחִים. 

כֻּלָּם! 

כֵּן, כֵּן. אֲפִלּוּ הַשָּׁכֵן הָרְצִינִי בְּיוֹתֵר בַּשְּׁכוּנָה, הָאִישׁ הַקּוֹדֵר שֶׁלֹּא מְחַיֵּךְ לְעוֹלָם: אֵלִי הוֹךְ. 

הַאִם יַצְלִיחוּ הָאַחִים לַעֲשׂוֹת אֶת הַבִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי וְלִגְרֹם לְאֵלִי הוֹךְ לִפְרֹץ בִּצְחוֹק גָּדוֹל?

וּמִי יִצְחָק אַחֲרוֹן?

סִפּוּר מָתוֹק וּמַפְתִּיעַ כְּמוֹ מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת, שֶׁיְּמַלֵּא אֶת הַבַּיִת שִׂמְחָה וּצְחוֹק.

לִירַן גּוֹלוֹד הִיא סוֹפֶרֶת מָעֳרֶכֶת; סְפָרֶיהָ לִמְבֻגָּרִים זָכוּ לְהַצְלָחָה וּלְחִבּוּק הַקּוֹרְאִים. כּוֹתֶבֶת קְבוּעָה בְּעִתּוֹן הַיְּלָדִים עֵינַיִם. הִיא פּוֹנָה כָּעֵת אֶל הַקּוֹרְאִים הַצְּעִירִים בְּסֵפֶר יְלָדִים רִאשׁוֹן.

טַלְיָה דְּרִיגְס הִיא מְאַיֶּרֶת וּמְעַצֶּבֶת גְּרָפִית מָעֳרֶכֶת. אִיּוּרֶיהָ מַכְנִיסִים לְעוֹלַם הַיְּלָדִים חֹם, הוּמוֹר וְשִׂמְחַת חַיִּים.