איליאדה פותחת את מסורת ספרות המערב, ועד היום היא היצירה החשובה, הנקראת והמתורגמת מכולן, שהשפיעה בכל הדורות על השירה, הדרמה, הסיפור והרומן.
האפוס הנודע מגולל את סיפור המריבה המרה בין המלך אגממנון ובין אכילס ואת תוצאותיה הטראגיות.
זו השתלשלות רבת-קרבות ותהפוכות, שתחילתה במריבה, בכעס ובשנאה, וסיומה בתובנה, בחמלה ובהתפייסות.
העלילה מבוססת על אגדות עם יווניות הקשורות למצור וממצה את סיפורה של מלחמת טרויה.
בעת ובעונה אחת, תוך כדי סיפור חי ומדייק, יוצר הומרוס תמונה כבירה ומופתית של המציאות בשמים ובארץ, בטבע ובכל תחומי החיים של בני האדם, על מעשיהם, רגשותיהם ונסיונותיהם, במלחמה ובשלום.
איליאדה נכתבה בשורות שירה קצובות והושמעה לפני קהל בליווי נבל.
תרגומו החדש של אהרן שבתאי הוא תרגום שירה ראשון מאז תרגומו החלוצי של שאול טשרניחובסקי, שהופיע בתחילת המאה הקודמת.
בתרגומו החדש, הנאמן למקור היווני, משמר שבתאי את הסגנון המוזיקלי והפיוטי שבו נכתבה היצירה, ומבטא את התמורות שחלו במהלך השנים בתפיסת השירה ההומרית ובסגנון הספרות העברית.