הפרפר והגרזן

עזריה דה-רוסי, 'מן האדומים' (1578-1511), מן הדמויות הבולטות בתולדות התרבות היהודית לדורותיה, חי באיטליה בתקופת מעבר מובהקת בתולדות העמים ובתולדות ישראל כאחד. הציבור היהודי היה נתון אז במשבר פוליטי-כלכלי-חברתי, שנכרך בו משבר חמור של זהות תרבותית. היבטים רבים של משברים אלה משתקפים בכתבי עזריה. ספר 'מאור עיניים', שממנו נלקטו רוב הפרקים המכונסים במבחר זה, הוא החיבור המודרני הראשון של ההיסטוריוגרפיה היהודית. התיאור המפרט של רעידת האדמה בפרארה (1570), המובא בראש הספר, הוא הראשון מסוגו בתולדות הספרות העברית.

בסדרה של המסות המלומדות, שהן עיקרו של ספר 'מאור עיניים', הטיל עזריה ספק בכרונולוגיה המקובלת מאז בריאת העולם, באמיתותן של אגדות חז"ל ובדעות מקובלות אחרות. בנושאים אלה היה ראשון אנשי המדע ב'מדעי היהדות' המודרניים. על שום הגישה הביקורתית של מחברו, עמד הספר במרכזה של סערה ציבורית, ואף הוטל חרם על קריאתו. על רקע זה, ראתה המסורת ההיסטוריוגרפית היהודית המודרנית במחברנו את אחד הקורבנות המובהקים של המאבק למען חופש המחשבה ופרסום הדעות.

ההדיר והוסיף מבוא והערות ראובן בונפיל. 

משה צבי סגל הקדים לספר מבוא מקיף ובו הוא סוקר את בן-סירא וזמנו, מבנה הספר וצורתו הפיוטית, תורתו של בן-סירא, תולדות הספר, שרידיו העבריים ונוסחיו השונים. הטקסט עצמו מואר על-ידי פירושיו של סגל והספר נחתם במפתחות. בפרק על תורתו של בן-סירא במבוא מביא סגל את דבריו של המתרגם היווני שמספר בהקדמתו, שבן-סירא זקנו כתב את הספר כדי שאוהבי תורה ישקדו על משליו כמו על ספרי המקרא, ויוסיפו עוד יותר לעצמם שלמות מוסרית על-ידי חיים לפי תורה.