חיי ספר

במוסד סגור יושב בתא מבודד איש הקורא לעצמו שלמה המלך ועושה הגהות למהדורה חדשה של שלושת ספריו – משלי, שיר השירים וקהלת. אחיו של אשמדאי מתאר באופן לא ריאליסטי את היום האחרון בחייו של האיש, היום שבו הוא חייב למנות לעצמו סוף-סוף יורש. אבל במקום לבחור באחד מבניו הרבים, הוא יושב ומגולל באוזניה של מלכת שבא – האישה היחידה שאהב מעודו – את סיפור חייו. בפירוט רב הוא מתאר לה את יחסיו הסבוכים עם אביו הנערץ והבלתי נסבל, עם אמו שהתעללה בו בילדותו, עם ילדיו הרבים מדי והמאכזבים ועם מי שהפך את חייו לסיוט – אשמדאי, השד שבו הוא נעזר לבניית בית המקדש ותוך כדי כך הפך לרעו האהוב. 

אחיו של אשמדאי הוא ספר על זִקנה, על יחסי הורים וילדים, על מלכים ועל מלכוּת – אבל יותר מכול הוא סיפורו המרגש, ההזוי והמסויט של שלמה המלך – האיש הפרטי, כפי שחי אותו היום, בימינו אלה, במוסד סגור, "שלמה", שהוא לא בדיוק האיש מהתנ"ך .

אחיו של אשמדאי הוא רומן מצליף ועוקצני, מצחיק ופרוע, ובה בעת קודר והגותי. ביד בוטחת ומיומנת, פרי חוכמת חיים וחוכמת הספר, בורא בונה תירוש עולם הזוי ומבעית ששום קורא לא נשאר אדיש אליו.

זהו ספרו השביעי של בונה תירוש (יליד 1945). בין ספריו הקודמים: הבית (תמוז, 1975),  דנה – פוטו-רומן (זמורה ביתן מודן, 1980), ברוך (עם עובד, 1994) וסיבוב שני (פרדס, 2022).

"אנשים החלו לשים לב שמשהו לא בסדר כשהגיעה השעה 21:39 ביום שלישי, ארבעה־עשר במאי, ופעמון המעלית לא צילצל. בכל זאת, זה לא היה יום לגמרי רגיל, ודווקא משום אי־רגילותו היתה ההכרה איטית לחלחל ולמלא את הלבבות בדאגה."

ג'ייסון הוא אחראי התחזוקה של בניין בקווינס. הוא מקפיד שכפתורי המעלית יהיו מצוחצחים מדי יום, שאף אחד לא ישאיר שקיות זבל ליד הדלת ושהרצפות במסדרון יהיו מבהיקות. הוא מטפל בבניין במסירות ובאהבה, כאילו היה הילד שלו.

אבל ג'ייסון גם משתוקק לילד משלו. אחרי הכל, הוא כבר בן שלושים ושתיים ויש לו חברה שהוא גר איתה, ממש כמו אנשים רגילים. הוא נחוש להפוך לאבא בכל מחיר, אך הוריו המגוננים אינם מאמינים שהוא וזוגתו, ליזי, כשירים לגדל ילד ועושים הכל כדי למנוע ממנו להגשים את משאלתו.

כשזוג עם תינוק עובר להתגורר בבניין, תשוקתו של ג'ייסון הופכת לאובססיה, שמטילה צל על קארן, האם הצעירה והחרדתית. במסע להגשמת חלומו ובניסיונו לצאת לעצמאות יוצר ג'ייסון מערבולת כאוטית הנפערת למרגלות הבניין וטורפת את חייו ואת חיי דייריו.

חודש מאי היפהפה מפליא לשרטט דיוקן עוכר שלווה של נפש מסוכסכת הנאבקת במגבלותיה. לירן גולוד רוקמת רומן טורד מנוחה, מותחן פסיכולוגי חכם ומורכב, המונע מחרדות קמאיות ופריצת גבולות.   

לירן גולוד נולדה בקרית שמונה וגדלה במושב בית הלל שבגליל העליון. התגוררה שבע שנים בניו־יורק והיתה מנהלת תחום ספרות ואמנות בקונסוליה הישראלית. עם שובה היתה המנהלת האמנותית של פסטיבל הסופרים הבינלאומי בירושלים. זהו ספרה השלישי, קדמו לו  עבודת אדמה, ונמר גימ"ל.