אהבה
אַהֲבָה, מַשְׁמָע לְהִתְבּוֹנֵן בְּעַצְמְךָ
כְּהִתְבּוֹנֵן אָדָם בְּשֶׁאֵינוֹ מֻכָּר לָנוּ,
לְפִי שֶׁאֵינְךָ אֶלָּא אֶחָד בֵּין דְּבָרִים רַבִּים.
הַמַּבִּיט כָּךְ, מְרַפֵּא לִבּוֹ, גַּם מִבְּלִי מֵשִׂים,
מֵעָגְמוֹת נֶפֶשׁ שׁוֹנוֹת.
צִפּוֹר וְעֵץ אוֹמְרִים לוֹ: יָדִיד.
אֲזיַ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ יִרְצֶה בְּעַצְמוֹ וּבַדְּבָרִים,
שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם יַגְשִׁים עַצְמוֹ, יִזדְַּהֵר.
לֹא חָשׁוּב אִם לֹא יֵדַע, לְעִתִּים, מָה הוּא מְשָׁרֵת:
הַמֵּבִין אֵינֶנּוּ הַטּוֹב בַּמְּשָׁרְתִים.
ורשה 1943