התחבר | משתמש חדש | אורח/ת | מעקב הזמנותרכישת Gift Cardרכישת Gift Card
לוגו דני ספרים
שירות ומכירות
02-6248293 
(0)
משלוח מוקפד ואכותי בחינם ! ברכישה של 199  לנק' מסירה, ובקנייה מעל 249 ₪ משלוח בחינם עד הבית !
באתר זה ניתנת לעיתים הנחות על המחיר הקטלוגי. הנחות אלו אינן מבצע. מבצעים מתקיימים מעת לעת לתקופה מוגבלת, כמפורסם באתר ובהתאם לתקנון.
  • מדבר אי חומה

מדבר אי חומה

מק"ט מוצר: 124600100370
מדבר, אי, חומה.
נופים סמליים והפוליטיקה של המרחב בתרבות הישראלית.

הספר בוחן בראייה תרבותית־היסטורית רחבה את ריבוי המשמעויות המורכבות והמנוגדות של מרחב המדבר כאזור גאוגרפי וכנוף סמלי בתרבות העברית הלאומית ובחברה הישראלית.

מתחילת ההתיישבות בארץ ישראל התייחסו המתיישבים הציונים אל המדבר כאל נוף שמייצג קשרים שונים בין מרחב ובין זיכרון, ומשלב בין העבר הקולקטיבי ובין החזון הלאומי.

דימויי המדבר אצרו בחובם את דמויותיהם של האבות המקראיים וגילמו את שורשי האומה במזרח, אך בה בעת המחישו את השלכותיה של תקופת הגלות על נוף הארץ.
המדבר היה מושא היקסמות ומקור השראה לדמות היהודי החדש, הארץ־ישראלי, אך נתפס גם כאיום על היישוב, שראה עצמו כאי מוקף במדבר שיש להיאבק בו ולהתגונן מפניו.

לאחר 1948 המשיכו זירות תרבות ומעגלי שיח ועשייה שונים לבטא את ריבוי פניו ומשמעויותיו של המדבר, ששטחו במדינת ישראל היה גדול ממחציתה.
בשיח ההתיישבות הצטייר הנגב כסְפָר מדבר מאתגר ומוזנח, שניוּת שעיצבה את מדיניות הממשלה באזור הנגב, ובכלל זה את היחס כלפי תושביו הבדואים.

ברבות הזמן ובראייה רחבה מבעבר התחזק בתרבות הישראלית דימויה של המדינה כולה כאי של קִדמה במזרח התיכון הזקוק להגנה מן המרחב הנחשל סביבו.

בשיח הסביבתי התהפכו היוצרות: תנופת הבנייה של היישוב היא שמציבה סכנת כליה למדבר ולסביבתו האקולוגית.
בשיח התיירות המדברית שהתפתח בישראל בעשורים האחרונים הגישות המנוגדות הללו מתקיימות זו לצד זו תוך כדי התעלמות מהסתירות ביניהן.

חקר המדבר כנוף סמלי מעניין במיוחד בגלל חשיבותה של ההתיישבות בחזון הלאומי של התנועה הציונית והשפעתה על התוויית פעולותיהם של המתיישבים, מוסדות ההתיישבות ומדינת ישראל.

מחבר/ת יעל זרובבל
מק"ט מוצר 124600100370
שם יצרן זלמן שזר
זמן אספקה 4-8 ימי עסקים

אולי יעניין אותך גם

  • קווים חוצים גבולות

    קווים חוצים גבולות אינו רק שמו של הספר, אלא תיאור מדויק של מהות הקריקטורה הערבית עצמה: קו המבקש לפרוץ גבולות, לערער על מוסכמות, לחדד מתחים, ולעיתים אף להסית. זהו כלי עוצמתי, שבכוחו לשרטט תודעה ולעצב נרטיבים פוליטיים וחברתיים. עוצמתה של הקריקטורה גוברת בעידן הדיגיטלי, שבו דימוי אחד מסוגל לחדור לתודעה של קהלים רחבים בתוך רגע.

    הרעיון לכתוב ספר שינגיש לקורא הישראלי את עולם הקריקטורות הערביות, נבט בי לאחר שנים של כתיבת הבלוג שלי "הקריקטורה השבועית של עידית" – מיזם מחקרי, שנועד לחשוף לפני הקוראים את הלך הרוח הערבי באמצעות שפה חזותית ישירה, נוקבת ומעוררת מחשבה. אומרים שתמונה שווה אלף מילים, אבל קריקטורה – ובעיקר בעולם הערבי, שבו חופש הביטוי מוגבל ולעיתים מדוכא – שווה אלף תמונות. היא אף משמשת כלי ויזואלי "עוקף צנזורה" להבעת הזעקה הבלתי נשמעת של הציבור.

    באמצעות ספר זה אפשר לראות כיצד כמה משיכות מכחול פשוטות מסוגלות לעורר צחוק או זעם, לחזק זהות או לפרק אותה ולנווט את התודעה הקולקטיבית של מיליוני אנשים. זו הזמנה למסע בין קווים, שחוצים גבולות – גאוגרפיים, פוליטיים ורגשיים – ולמפגש בלתי אמצעי עם תרבות, שמדברת לא רק במילים, אלא גם, ואולי בעיקר, בתמונות. 

    עידית בר

     

    כל אדם במדינה הזאת צריך להכיר את השפה שבה מדברים שכנינו. אולי לא ברמה של עידית, שמצליחה להתווכח בערבית קולחת בערוצים ערביים שונים, להתמודד עם מנחים עוינים ותועמלנים אכולי שנאה, ובכל זאת לשמור על קור רוח. היא אף מראה עד כמה היא שולטת גם בכל הגינונים של התרבות הערבית, שכה חשוב להכיר כדי לשרוד במציאות שלנו. הערבית שלה כבר ממש כוח־על, ואני מרגיש שיש מישהו שמגן עלינו – ממש כמו סופרמן. 

    אבל לעידית יש עוד שפה, שבה היא שולטת היטב: שפת הקריקטורה. הניתוחים שלה ליצירות של הקריקטוריסטים בעולם הערבי פותחים צוהר לנפשם של שכנינו, וחושפים את הפחדים, את התקוות ואת הכעסים, שמסתתרים מאחורי הקווים. לפחות בזכות ספר זה נוכל להתחבר קצת למה שקורה ממש מעבר לקו. 

    אורי פינק, אומן קומיקס, יו״ר איגוד הקריקטוריסטים והקומיקסאים בישראל

     

    עידית בר, בעלת תואר שני (MA) בלימודי המזרח התיכון מהאוניברסיטה העברית בירושלים, היא חוקרת ומומחית לחברה ולתרבות הערבית והמוסלמית. מרצה בארץ ובחו"ל, ומעבירה סדנאות בין־תרבותיות לתקשורת אפקטיבית עם העולם הערבי. יוצרת ומפרסמת תכנים בערבית, המציגים נקודת מבט ישראלית, לדוברי ערבית ברחבי העולם. מתראיינת בתקשורת הישראלית, הערבית והבין־לאומית. בוגרת יחידת 8200, עבדה במוסדות ביטחוניים, ומפקחת לשעבר על תוכניות לימודים באגף שפות במשרד החינוך.

    המחיר שלנו: 80
     
  • הו! 30

    ומה קורה כאשר שפת התרבות בנויה מיסודות רעילים או מתחילה לשאת בקִרבּהּ רעלים שונים? לפעמים מילים הן כמו מנות ארסן זעירות: בולעים אותן בלי לשים לב, ונדמה שאין להן שום השפעה, אך כעבור זמן־מה הרעל בכל זאת פועל את פעולתו.

    ויקטור קלמפרר, שפת הרייך השלישי: רשימותיו של פילולוג,
    מגרמנית: שירי שפירא, עמ' 23

    *

    העברית כלשון הכוח והעליונות לא נולדה בעזה [...] השינוי בה החל הרבה קודם. אלא שעד לעזה, העברית עדיין ידעה מפֹּה ומשם, כמו ברזל יצקו ממנה גם חרבות וגם אתים. ואז, בעזה, הולאמה העברית ושִׁדרתה המרכזית נוּתבה לייצורן של חרבות בלבד. חרבות ברזל.

    מיכאל ספרד, שפת הפשע, עמ' 43

     

    הו! 30:

    אות קין

    המחיר שלנו: 61.60