רצח תאיר ראדה ופרשת רומן זדורוב

מאיר שלו (1948-2023), אחד הסופרים הגדולים והאהובים בישראל, הותיר חותם בלתי נשכח על התרבות הישראלית. הוא הוריש לעולם מורשת ספרותית ייחודית בדמות תשעה רומנים, ספרי עיון ומחקר, ו-22 ספרי ילדים. סוגת ספרי הילדים היא זו שבה כתב את המספר הרב ביותר של ספרים מתוך מכלול יצירתו, ומורשתו ממשיכה להקסים דורות של קוראים. ספרה המעמיק של דנה רוזנטל ברנדייס מציע מסע מרתק אל עולם כתיבתו לילדים של מאיר שלו, תוך בחינת כל קורפוס ספרות הילדים שלו. נבחנת התקופה שבה כתב, הרקע ליצירתו והשקפותיו על כתיבה. הספר כולל דיונים והשוואות בין יצירות מוקדמות למאוחרות, והוא מדגיש מגמות של שימור ושינוי בכתיבתו לילדים לאורך השנים.

באמצעות כלים בלשניים נבחנים תחדישי הלשון שהמציא, מאפייני התחביר ואוצר המילים והשפעתם על סגנונו הייחודי. הקוראים יגלו רבדי משמעות גלויים וחבויים, אוצר מילים עשיר ומגוון, לצד דרכים ייחודיות ליצירת הומור המעניקות חוויות קריאה בלתי נשכחות. הספר מיועד לחוקרי ספרות, אנשי חינוך, סטודנטים בתחום הספרות והחינוך, ובעיקר לכל אוהבי כתיבתו הייחודית של מאיר שלו.

דנה רוזנטל ברנדייס היא אשת חינוך וסופרת, מרצה במכללה האקדמית בית ברל; עוסקת בהוראת השפה העברית ובטיפול בליקויי למידה. מבין ספריה, הרומן "נבוא לקחת אותך" (2021), אשר נבחר למצעד הספרים של משרד החינוך, ו"מאמא רוזה" שראה אור לאחרונה.

אסופת מאמרים זו נכתבה לזכרו של פרופ' דן גבתון. פרקי הספר  נכתבו על ידי הקהילה האקדמית העוסקת במנהל ובמדיניות בחינוך אשר עליה נמנה דן: המנחים שתחת הדרכתם כתב את הדוקטורט, עמיתים באקדמיה בארץ ומעבר לים, וסטודנטים לתארים מתקדמים שאותם הנחה דן במסירות רבה.

בספר שלושה שערים: השער הראשון מתמקד בחשיבותם של צוותי החינוך בהובלת שינויים ורפורמות חינוכיות בעבר ובהווה; השער השני עוסק בהיבטים מתודולוגים לחקר מדיניות ומנהל החינוך מנקודת מבט ביקורתית, לצד גישות חדשניות; השער השלישי פותח צוהר לדיון במבחר סוגיות בחקר מדיניות חינוכית בימנו. פרקי הספר מצביעים על כך שבחינת תופעות מפרספקטיבה לוקלית, המתייחסת להקשר הייחודי המאפיין את סביבת התהליך החינוכי, מסייעת בהבנת השינויים החברתיים והתרבותיים המתרחשים בחברה. כמו כן, פרקי הספר מדגישים  שהובלת שינוי מחייבת שיתוף פעולה בין צוותי הוראה לבין הקהילה שאותה הם משרתים, לצד בעלי עניין בנעשה במוסדות החינוך; מכאן שמגמות של מרכוז הנן יעילות פחות לתפקודן של מערכות חינוך. צוותי החינוך בבית הספר נדרשים לפיכך להיות סוכנים אקטיביים הפועלים יחד עם הקהילות של בית הספר על מנת לספק מענים חינוכיים יעילים לתלמידים, הורים ומורים מתוך נקודת מבט יזמית וחדשנית.

העורכים: פרופ' אודרי אדי-רקח – החוג למדיניות ומנהל בחינוך באוניברסיטת תל-אביב – היא חוקרת בתחום של סוציולוגיה ומנהל החינוך; מחקריה מתמקדים בסוגיות של פערים חברתיים, שיפור בתי ספר וקשרי בית הספר והקהילה. מחקריה מבוססים על שיטות כמותיות ואיכותניות.

פרופ' יזהר אופלטקה – החוג למדיניות ומנהל בחינוך באוניברסיטת תל אביב – חוקר תהליכים ניהוליים וארגוניים במערכות חינוכיות; מחקריו מתמקדים בהיבטים רגשיים של עבודת המנהל והמורה, קריירות של אנשי חינוך, רפורמות חינוכיות ומנהיגות חינוכית.