התחנות במסע חייו של ריאד כאמל כבהא מובילות את הקורא בדרכו של צעיר ערבי פלסטיני שנולד במדינת ישראל בכפר החצוי ברטעה שבלב ואדי עארה והיה לפעיל חברתי בולט, מנהיג חינוכי ואיש ציבור מוביל. כבהא היה מורה לאזרחות, מוכתאר הכפר ואחר כך ראש מועצה.
במשך למעלה מארבעה עשורים עובד כבהא ב"מרכז היהודי ערבי לשלום" בגבעת חביבה ומקדיש את חייו לקידום ההבנה והפיוס בין העמים. באמצעות סיפור חייו אנו מתוודעים לקורותיה של משפחת כבהא הגדולה, הכוללת כ־ 40 אלף נפש, ולסיפורו יוצא הדופן של הכפר ברטעה, שגבול ממשי־דמיוני בין ישראל לירדן הוצב במרכזו ב־ 1949 ונמחק כביכול ב־ 1967 וכיום הוא חצוי בין ישראל לרשות הפלסטינית.
שתי גדות לוואדי הוא במידה רבה גם סיפורו של דור שלם של פלסטינים־ישראלים שנולדו אחרי הנכבה לתוך מדינת ישראל והתבגרו בצל הממשל הצבאי והקונפליקט הישראלי־ערבי על מורכבותו וכאביו.
אנשים החיים בתוך שתי זהויות מוצקות – זו הלאומית הפלסטינית וזו האזרחית הישראלית ומתמודדים יום יום עם הסתירות העצומות שהן מזמנות. זהו גם סיפורם של ארגונים אזרחיים הפעילים למען בניית יחסי אמון ושיתוף בין ישראלים ופלסטינים למרות הסכסוך, על הצלחותיהם וכישלונותיהם.