מדוע רצחה גלדיס אייזנק – אלמנה יפהפייה ועשירה המתגוררת בפריז – את ברנרד מרטין, הסטודנט העני?
שאלה זו, המגיעה לכאורה לפתרון בידי בית המשפט כבר בתחילת הרומן ג'זבל, מתפענחת למעשה אט-אט לאורך הספר. כיצד התגלגלה אשה זו, אשר העירה רגשי קנאה אצל נשים כה רבות וגלי תשוקה אצל גברים אינספור, אל כיסא הנאשמת המודה בחופזה בכל המיוחס לה? מדוע הניחה לסיפור שהרכיב בית המשפט להפוך להרשעה?
במעין אגדת שלגיה מוקצנת על אם המסרבת להתבגר, טווה אירן נמירובסקי עלילה סוחפת ורבת סתירות. זהו סיפור על אשה הזקוקה נואשות לתגובות מחזרים וחברות-מעריצות, על החשש מפני הגיל ועל מראות המתחילות להיסדק ולחשוף את הקמטים.
בעלילה השערורייתית הנפרשת בפנינו – אשר בה מתברר מדוע סירבה להינשא לאהובה הרוזן, מה היו נסיבות מותה של בתה ואף ההקשר של ביקוריה התמוהים בבתי בושת – חוברת אירן נמירובסקי אל סטריאוטיפים של נשיות וחותרת תחתיהם בה-בעת. דמותה הקיצונית של הגיבורה, שכמו כלואה במראה המושלם, מתגלה גם כשיקוף מיתי של החברה שבה אנו חיים, המקדמת את הארכת הנעורים ללא גבול.