ספר הזוהר הקדוש היומי - כרך לט - יד שניה

ספר זה הוא הזמנה פתוחה לחברה הישראלית למפגש עם אברהם יהושע השל (1972-1907), הוגה דעות ופעיל חברתי נודע שהשפיע רבות על החברה האמריקנית. זוהי הזמנה להיכרות עם יהדות ששורשיה נטועים עמוק וענפיה פתוחים לכול; יהדות אכפתית שצומחת מאמונת אלוהים באדם.
בספר קוּבּץ מבחר מנאומיו ומפרסומיו של השל. מהם שתורגמו מאנגלית בהירה וקולחת, שהניעה מחאות חברתיות בשנות השישים; ומהם שנכתבו בעברית פיוטית ועשירה. וכולם פונים לקורא הישראלי ומציעים לו את הגותו של השל בשפת המעשה – החברתי והציוני, הבין-דתי והחינוכי. האם תיענה החברה הישראלית להזמנה?
אברהם יהושע השל היה איש שהאמין בהשראה המולידה לימוד, ובלימוד המוליד עשייה חברתית. הוא לא בנה ארמונות הלכתיים או סבך של אינטלקטואל; הוא ביקש לדבר עם האדם. הוא האמין בציונות הקשובה לקול המוסרי הברור, קול היכול להדליק נשמות גם בקור הגדול. שיבתו למדף הספרים העברי היא שמחת אמת.
מוקי צור
אברהם יהושע השל הוביל את היהדות למחוזות של שבירת מחיצות בין בני אדם ותיקון עולם. עיקר מגמתו היתה להנכיח את פניו של אלוהים באמצעות עשיית הצדקה והמשפט בידי בני בניו של אברהם אבינו. הגיעה שעתה של החברה הישראלית לקבל את אורו של השל ולהתחבר דרכו אל יהדות מאירה לכל באי עולם.
הרב בני לאו
בשנות נעורי זכיתי להסתופף בחצרו של השל ולהתפעם מאישיותו ומשיחותיו עם אבי, הרב פרופסור פינחס פלאי ז"ל. מאז ועד היום אני מצפה להמשכו של הסיפור: מתי סוף-סוף תזכה גם החברה הישראלית לפגוש בהשל? הראי"ה קוק לימד אותנו את שירת ההוויה ואת שירת נשמת האומה; מהשל אנחנו יכולים ללמוד את שירת נוכחות השכינה בדרכי חייה של האומה ההולכת ונבנית.
אמונה אלון
אברהם יהושע השל מציג ראיית עולם יהודית שהיא שורשית ורעננה כאחת - יהדות של צדק וחזון, יהדות שרלוונטית לחילוני ולדתי כאחד. ביום שבו גיליתי את השל הרגשתי שגיליתי את הניגון האבוד של יהדות המעמידה את האדם במרכז.
דב אלבוים
אבי היה צירוף ייחודי של קול חסידי – קול הרחמים והחמלה, הרואֶה תמיד את הטוּב הקיים באנשים אחרים; ושל קול נבואי – קול הצדק, המוקיע את הצביעות, את התרכזות האדם בעצמו ואת האדישות. אבי לא היה מעוניין בהטלת אשמה או בטענה לקורבניוּת, אלא, כדרכו של התנ"ך, הוא העמיד לפנינו חזון של מי שהיינו אמורים להיות. הוא לא פיתח טיעונים; קולו היה קול ההשראה, המושרשת בעומק מחשבתה הדתית של היהדות... ניצב לפנינו רבי שספריו זכו לשבחי האפיפיור פאולוס השישי ככאלו שסייעו לקתולים לבסס את יראת השמים שלהם; יהודי אורתודוקסי, זקנו לבן וכיפתו שחורה, המשתתף בצעדה למען זכויות האזרח ובהפגנות נגד מלחמת וייטנאם; מהגר מפולין, שיצירותיו נכללות באנתולוגיות לשירה אנגלית מובחרת.
פרופ' סוזנה השל, מתוך "אחרית דבר" של ספר זה
דרור בונדי בונה את ביתו בקהילת הקיבוץ העירוני בית ישראל בירושלים. הוא חיבר דוקטורט על גישתו הפרשנית של השל, פרסם ספר על הגותו (איכּה? – שאלתו של אלוהים ותרגום המסורת בהגותו של אברהם יהושע השל, הוצאת שלם, 2008) ומלמד אותה במקומות שונים.

'אוהלי תורה' הוא המחקר ההיסטורי המקיף הראשון על 'הישיבה תבניתה ותולדותיה'. הוא מנתח את מוסד הישיבה לאורך כאלף שנים, למן עיצומם של ימי הביניים ועד ערב השואה. עם תום השואה, שפגעה במרכזי התורה באירופה פגיעה אנושה, נפתח עידן חדש בתולדות הישיבות ואנו נמצאים בעיצומו. 'אוהלי תורה' פורס יריעה נרחבת, שכל מרכזי התורה בימי פריחתם נסקרים בה על רקע התפתחותם ההיסטורית והחברתית. מבנה הספר אינו כרונולוגי אלא פונקציונלי. הספר פותח בסקירת מוסד הישיבה לאורך הדורות, על הרציפות והתמורה שבתוכו. לאחר מכן בא רצף של נושאים: תכניות הלימודים, דרכי הלימוד, סדרי הישיבה, ארגון והחזקה ומינהל, מורים ותלמידים, יזמות של בהורים, הישיבה והקהילה ועוד. במהלך כל פרק ותת - פרק הושם לב להתפתחות ההיסטורית. עם ישראל עסק בלימוד התורה שבעל פה בכל דורות קיומו ובכל הנסיבות, בעתות צרה כבשנות רווחה, ולכך שימש מוסד הישיבה. הוא היה בעל מעמד מרכזי בחברה היהודית ואחד המוקדים של חיי הציבור. על כן מפתיע המחסור במחקרים כוללים ומקיפים בתולדות החינוך היהודי בכלל ובתולדות הישיבות בפרט. ייתכן שגרם לכך מיעוט המקורות הקשורים ישירות בתולדות הישיבה והצורך באיסוף פרט אל פרט כדי לצייר את התמונה כולה. 'אוהלי תורה', פרי שנות מחקר רבות, בא למלא חלל זה. פרופ' מרדכי ברויאר הוא פרופסור אמריטוס לתולדות ישראל באוניברסיטת בר - אילן. הוא עוסק שנים רבות בחקר הישיבות בימי הביניים ובעת החדשה (פרסם על כך עשרות מאמרים. בין פרסומיו: 'עדה ודיוקנה, אורתודוכסיה יהודית ברייך הגרמני היסטוריה חברתית של מיעוט דתי;מרכז זלמן שזר;תשנ"א