- כריכה במצב בינוני. מקומטת -
על שולחן משרדי, בקריה שבתל אביב, הונח מודל של מערכת סודית. השנה היתה 1962. הנשיא המצרי – גמאל עבד אל נאצר – שב ואיים "למחוק את המדינה הציונית". על המודיעין הישראלי הוטל לעקוב אחר תנועותיו של צבא מצרים, אך לא היו לו כלים לעשות כן.
המערכת היה טמון הפתרון. נשארה רק בעיה אחת: כסף. ראש אמ"ן, מאיר עמית, התבקש לאשר את התקציב שנדרש לייצור הציוד – שני מיליון דולר, מחצית מתקציבו השנתי של חיל המודיעין כולו.
הרמטכ"ל, יצחק רבין, התקומם: "בשני מיליון דולר אני קונה מחלקת טנקים ואתם מוכרים לי תוכנית דימיונית...?"
מאיר עמית, כדרכו, לא ויתר...
זהו סיפורו של מי שהגה והטמיע בצה"ל ובמוסד את תפיסת המודיעין המודרני, המבוססת על יוזמה מבצעית ומדינית ועל טכנולוגיה מתקדמת, ושל מי שגם ייסד את תעשיית ההייטק הישראלית ותרם רבות להתפתחותה.