בעוד שבועיים וחצי, עתיד עזריאל בן השמונה־עשרה להתחיל את לימודיו בישיבת הסדר יוקרתית.
דווקא עכשיו, כשנראה שהוא מגשים את פסגת שאיפותיו, הוא מתוודע לחבורת משוררים תל אביבית, שגורמת לו לחשב את מסלול חייו מחדש.
למרות משיכתו העזה לעולם השירה ולעטרה, משוררת צעירה ונועזת, עזריאל חושש שאם "יצא מארון הקודש", יפגע בהוריו ובעיקר באביו המועמד לראשות הישיבה המקומית.
עזריאל הקרוע בין עולם התורה לעולם השירה, מנסה לתמרן בסתר בין העולמות, ניסיון שמביא לחשיפת סוד משפחתי וגובה מחיר כבד.
תומר רוזנמן הוא מחזאי, תסריטאי וקופירייטר ישראלי.
"אם עולמנו החדש והמופלא נעשה מסוכן יותר בשל הטכנולוגיה המודרנית ההרסנית, הרי הקבועים העתיקים של דינמיקת המלחמה ושל טבע האדם מסבירים היום עוד יותר מבעבר מדוע ומתי עלולות לפרוץ מלחמות של השמדה סופית." תושבי תבאי, העיר שנמצאה בלב התרבות והמיתוס היווני, היו בטוחים שהאתונאים והספרטנים יבואו לעזרתם מפני המלך המוקדוני החדש. קרתגו הכנועה והמכווצת לא העלתה על דעתה שהרומאים יתעקשו למעוך אותה עד הסוף. קונסטנטינופול, בירת האימפריה הרומית המזרחית ומרכז הנצרות האורתודוקסית, החזיקה מעמד אלף שנה וביצוריה היו עמידים בפני כל פלישה. וארנן קורטס, ספרדי שנקלע לסיטואציה, לא חשב שישמיד עם 1,500 לוחמיו את טנוצ'טיטלאן, עיר הענק המפוארת, הגדולה באמריקה כולה. אבל זה קרה. ארבע התרבויות המשגשגות הללו ניתנו במצור, הוחרבו, הושמדו והיו כלא היו. ארבעתם היו יכולות לשרוד באמצעות כניעה משפילה או דיפלומטיה מחוכמת. מדוע התנגדו? מה היו השגיאות האסטרטגיות או המחדלים הפוליטיים המשותפים להן? ומה ניתן ללמוד מאסונותיהן, בהינתן שהשמדה של עיר בירה וכיליון של תרבות אינם הדרך שבה נגמרות רוב המלחמות? בספר מלחמה. סוף בוחן ויקטור דייוויס הנסון את ארבעת האירועים הנוראים, מנתח נסיבות ותרחישים, ומפיק לקחים. · כיצד דרדרו שמועות סרק את תבאי אל סופה? · מה מלמד המקרה של קרתגו על ערכם של הסכמים? · מה למדו הביזנטים על הישענות על חברים בעת צרה? · האם, לנוכח חורבן האצטקים, טכנולוגיה תנצח תמיד כמות? ויקטור דייוויס הנסון הוא עמית בכיר להיסטוריה צבאית ולימודים קלאסיים במכון הובר באוניברסיטת סטנפורד, ופרופסור אמריטוס ללימודים קלאסיים באוניברסיטת מדינת קליפורניה. חיבר יותר מעשרים ספרים, בתוכם ניצחון המערב שהופיע בעברית בספריית שיבולת.
המחיר שלנו:
59
₪
"אולי יקרה הנס ומישהו מן היקרים שלך, שהשארת בגיא החידלון, ייתן אות חיים".
נעדרים: חיפוש קרובים אחרי השואה עוסק בקבוצה ייחודית שהותירה מלחמת העולם השנייה, בין הניצולים לנספים: אנשים שגורלם לא היה ידוע. קרוביהם ניסו לאתר אותם או לגלות מידע על גורלם בכל דרך אפשרית, הן באירופה מיד לאחר השחרור, הן לאחר זמן, במקומות מושבם של הקרובים.
כיצד נערכו החיפושים? את מי חיפשו קרובי המשפחה? מה הם ההבדלים בין הורים שחיפשו את ילדיהם לאחים שחיפשו אלה את אלה או לילדים שניסו לאתר ניצולים ממשפחתם? מה מספרים המכתבים שכתבו בני המשפחה לרשויות השונות? מה היה מקומם של הרדיו והעיתונות בחיפושים? אילו אפשרויות עמדו בפני עגונות שרצו לבנות בית מחדש וכיצד ניסה הממסד הדתי לסייע להן? אילו גופים קמו לסיוע באיתור הנעדרים? על שאלות אלה ואחרות בא הספר לענות.
נעדרים מתאר מציאות שיצרה אי שקט מתמשך, חיפושים ארוכי שנים ופצעים שאינם מגלידים. הסוגיה מעלה שאלות רבות על זיכרון של מי שגורלם נותר לוט בערפל ועל הנצחה, שפירושה הודאה בכישלון החיפושים. הספר בוחן גם גופי סיוע שונים, בין־לאומיים ויהודיים, ששמו להם למטרה לסייע באיתור הנעדרים, תוך דגש על המדור לחיפוש קרובים של הסוכנות היהודית. מן הספר עולה שקטגוריית הנעדרים הייתה בעלת הגדרות ומאפיינים ברורים ואתרי זיכרון ייחודיים, והיא השפיעה באופן ניכר על עיצובו של זיכרון השואה בישראל ומחוצה לה.
המחיר שלנו:
94.40
₪
בשנת 2015 צייץ נתניהו: ״האתגר הגדול ביותר שאנחנו עומדים בפניו, בחיים שלנו כאזרחי ישראל וכמדינה, זה איום התחמשותה של איראן בנשק גרעיני. מדברים על מחירי הדיור ויוקר המחיה, אך אני לא שוכח גם את עניין החיים עצמם”. ואכן, בעשורים האחרונים למדנו להכיר את איראן דרך אחוזי העשרה של אורניום ומיקומים אקזוטיים של אתרי גרעין; זאת בתיווכם הכמעט בלעדי של פוליטיקאים, משפיעני רשת ופרשנים לענייני ערבים. למדנו להכיר את איראן כאיום – אך איננו מכירים את איראן. איראן: החיים עצמם מתאר את ההיסטוריה, הפוליטיקה והטראומות שעיצבו את איראן המודרנית: את דינמיקת היחסים בין החברה למדינה; את גלגולי הקואליציות של אנשי דת עם מעמד הביניים ועם סוחרי הבזאר; את שורשי האיבה של איראן למערב, שכוללים מבצע בריטי-אמריקאי להדחת ראש ממשלה מכהן; ואת יחסי ישראל–איראן בתקופת השאה, יחסים שלימים ימקמו את הסולידריות עם המאבק הפלסטיני בחזית האג’נדה של המהפכה האסלאמית. לצד אלה, הספר מציג פנינים מהתרבות האיראנית המפוארת ששזורה בשירה פוליטית, ספרות נושכת ועיתונות שוקקת ומראה כיצד כל אלה הניעו ומניעים מהלכים פוליטיים. איראן: החיים עצמם מגשר על פערי הידע והמניפולציות ומניח תשתית להכרת איראן שמעבר לאיום הגרעיני. איראן של החיים עצמם. פרופ’ ליאור שטרנפלד מלמד במחלקה להיסטוריה ובתוכנית ללימודים יהודיים באוניברסיטת פן סטייט. ספרו הקודם הוא בין איראן לציון: יהודי איראן במאה העשרים (בהוצאת אוניברסיטת סטנפורד. עברית: הוצאת כתב).
המחיר שלנו:
76.80
₪
ואולי המשטרה צועדת אל סופה דן בבעייתיות שבה שקועה משטרת ישראל – זאת בהשפעת ההיסטוריה שלה, נוסף על גורמים כמו המתח בין שיטור לדמוקרטיה, התרבות הארגונית, האלימות שהיא מרבה לנקוט בה והתנהלות השר הנוכחי, איתמר בן גביר, בצד ההתעלמות היחסית מתופעות כמו פשיעה במגזר הערבי וכנגד נוצרים. על רקע זה עולה השאלה אם המשטרה כפי שהיא היום הגיעה לסוף דרכה ויש מקום להקמת מוסד חדש לשמירה על הסדר ומניעת עבריינות. הספר מסתיים בהצעות לשינויים אפשריים בשיטור בישראל.
ד"ר אראלה שדמי שירתה כקצינה במטה הארצי של המשטרה עד פרישתה בדרגת סגן-ניצב. ניסיונה במשטרה, יחסיה הקרובים עם מפכ"לים וקצינים בכירים אחרים, לימודי משטרה בארצות הברית וזכייתה במלגת פולברייט – שהודות לה העמיקה את ההיכרות הקרובה עם נושא השיטור –הובילו אותה למחקר ולכתיבה בנושא ולהובלת לימודי משטרה בארץ כדיסיפלינה מדעית העומדת בפני עצמה.
ד"ר שדמי התמחתה גם בתחום לימודי נשים ופרסמה ספרים ומאמרים בנושא. כמו כן היא פעילה פמיניסטית לשינוי חברתי ופעילת שלום שהובילה כמה יוזמות, ביניהן מרכז "קול האישה" בירושלים, תנועת "האם החמישית", כנס קישורים בין סביבה, פמיניזם וצדק חברתי, ופעילות כאשכנזייה בארגון הפמיניסטי-מזרחי "אחותי".
בין פרסומיה: תולדות משטרת ישראל (שני ספרים), ארץ מאובטחת , לחשוב אישה, דרך אם , ומורשת האימהות: הדרך לעולם אחר – מעבר לפטריארכיה, קפיטליזם ועליונות המערב .
המחיר שלנו:
67.20
₪