אל מקורות הגנגס - ספרו של עמוס נבו - יצא לאור במרס 2014, והוא מתאר את קורותיו של המחבר במסעו הראשון להודו, בשנים 1966/7.
הוא יצא למסע אחרי סיום לימודיו לתואר ראשון, וכיום הוא בעל תואר דוקטור ללימודים הודיים.
בזמנו עדיין לא היה מקובל אצל צעירים לנסוע לחו"ל, ובוודאי שלא להודו.
במשך ששה חודשים תר המחבר את הודו, בתרמיל ובמקל, מכף קומורין שבדרום ועד הרי ההימאליה בצפון, ופגש במסעותיו שלושה ישראלים בלבד, שלא היו בשליחות רשמית.
את מסלול הטיול, שבדיעבד התברר כמעין מסע רוחני, בנה על פי כתובות של חכמים הודים, אתרי עלייה לרגל, וכמובן גם אתרי תיירות - בסדר הזה.
הוא לא היה משופע בכסף - "תפרן" - ולכן הרבה לישון בחוץ, ואת המסע כולו עשה בטרמפים, בכל כלי רכב אפשרי, מאופניים ועד מטוס (!).
בעגלת שוורים לא נסע - ברגל היה מתקדם יותר מהר. הוא ראה וחווה רבות, פגש אנשים ויוגים חכמים רבים, חלקם מרשימים ביותר.
בין היתר, ניהל שיחה עם הדלאי לאמה הגולה של טיבט, מפתיעה בתכנה.
המסע נקטע בטרם עת, עם פרוץ מלחמת ששת הימים, ואז חזר המחבר ארצה.