"בגיל שלושים וארבע היה לי דחף מיני חזק וזר שלא היה ניתן לסיפוק. זה לא ככה אצל כולם.
העניין הוא שרציתי מהחיים משהו יותר חזק ממה שהם נתנו לי. רציתי משהו סוער, משהו מתוק, משהו סיפורי".
בשכונה אחת מול הים והמפרץ, נפרשׂים קורותיו של זוג שהיגר לחיפה מהמרכז ומצא את עצמו בתחילתה של מגֵפה עולמית.
אל גבולותיהן המעורערים של המסגרות הקיימות – חיי זוגיות, משפחה ועבודה – פולשות דמויות מבחוץ המעוררות במסַפרת דחף אירוטי, יצר גילוי ויציאה למסע מיני.
שכנה צעירה שנמצאה מתה בבניין סמוך ואישה חרדית נשואה המוצאת אהובה סודית הן רק שתיים מהנשים המשתקפות בדמותה, הנמצאת תדיר בחיפוש, מול איום ממשי על שלמוּת הגוף.
תעוזה ועדינוּת מופיעות לסירוגין בדֶלפין, שבסיפוריו מתערבלות כמיהה מינית ותחושת סכנה מתקרבת.
התנועה העזה בין תשוקה לפגיעוּת יש בה כדי לגעת ולהטיל אור על מה שמתחולל בקִרבנו בשעה שכללי ההתנהגות החברתיים משתנים.
דפנה לוין היא אדריכלית וחוקרת של עירוניוּת ותכנון, ושותפה בהקמת חברת סטארט־אפ לניהול התחדשות עירונית. בימים אלה היא מתגוררת בניו יורק.
זהו ספרה הראשון בפרוזה.