אט אט, בנשימה ארוכה, במונולוג אחד ושלושה ספורים, נפרשות תולדותיה של משפחת אופים.
יחסים מורכבים של אבות ובנים, אהבת אם ואהבת אשה. סיפור של שכול ומסירות, כאב וזיכרון, מירושלים והגליל של ראשית המאה עד לכפר בשפלה של שנות השבעים.
כל זה בכתיבתו הכנה, רבת ההמצאה והדמיון, של מאיר שלו.