חוג מוקיריה של הסיפורת של
יוסל בירשטיין מתרחב והולך.
עם זאת, דומה שבתודעת חלק מן הקוראים עדיין אין בירשטיין תופס את המקום הראוי בשורה הראשונה של הפרוזה הישראלית.
הרומן
הבורסה (
המוטבים), וארבע הנובלות המכונסות כאן, הם מלאכת מחשבת של הולכת עלילה, ויש בהם תנופה של איפיון ווירטואוזיות של הסתכלות.
אבל למרות שבספרות הנכתבת היום בארץ כמעט אין דומה ל
בירשטיין בכוח הקומי והגרוטסקי, חשוב להדגיש כי מעבר לקוריוזים של סימטאות החיים מפתח בירשטיין התמודדות תימאטית נועזת עם הקיום היהודי שלאחר השואה.
הנובלות שבספר זה נכתבו כולן בפרק זמן קצר, 1967-1966, ובהן הגיעה לראשונה למלוא בשלותה צורת הכתיבה הבירשטיינית האופיינית של "אדוות בתוך אדוות"; הן נכתבו תחילה ביידיש (היום מקדים בירשטיין כתיבה בעברית ורק אח"כ מתרגם את עצמו ליידיש), הנוסח העברי הוכן בזמנו בידי המחבר ו
ניסים אלוני, ולקראת ההופעה עתה הוכן נוסח חדש.