היכן צמחה המחשבה המדינית החותרת להחלשת החלוקה המעמדית ולהעצמת האדם הפשוט? האם במחשבת יוון העתיקה או שמא דווקא בתורה שקדמה לה?
אם יש אמִתה אחת שהקדמונים ראוה כמובנת מאליה, הרי זו המחשבה שכל בני האדם לא נבראו שווים. ואם כיום אנו מאמינים שהבורא חנן את כל בני האדם בזכויות שאינן ניתנות להכחשה, הרי זה מפני שבמורשתנו התרבותית נמצאים עקרונות של שוויון החרותים בעומק פסוקיה הקדומים של התורה.
נבראו שווים מציע לקרוא את ספרי התורה בדרך חדשה: כמסמך של תיאוריה מדינית וחברתית. בכתיבה קולחת ובהירה הספר צולל אל יסודות המחשבה של המזרח הקדום ומספק לנו תמונה חדשנית על האופן שבו המקרא, על מנת לפתח את יסודותיו של סדר חדש, ביקש לנַכס לעצמו מושגים, חוקים ומבנים שהיו מוכרים בנוף הפוליטי והחברתי של תקופתו. עיקרו של סדר זה היה לא פחות ממהפכה: החלשת ההיררכיה החברתית והעלאת האדם הפשוט למעמד שלא היה לו בשום תרבות קדומה אחרת. מרתקת במיוחד היא גישתו של המקרא למה שהיתה אז הטכנולוגיה החדשה של התקשורת: הטקסט האלפבתי, שאותו הוא מביא לשיאים חדשים. הספר מתובל בעשרות השוואות לעולמנו המודרני והופך בכך את העבר למבוא מצוין להווה שלנו, שבו שאלות של שוויון זכויות טרם נפתרו במלואן.
ד"ר יהושע ברמן הוא מרצה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן ובמרכז האקדמי שלם. הגרסה האנגלית לספר זה ראתה אור בהוצאת אוקספורד היוקרתית. הספר זכה לציון לשבח על ידי ה-National Jewish Book Award בארצות הברית בתחום המחקר. ד"ר ברמן הוא בוגר ישיבת הר-עציון ואוניברסיטת פרינסטון, ובעל סמיכה לרבנות. זהו ספרו השלישי.