"התרשמנו שא.כ. הינה אישה חזקה, מנוסה, אינטליגנטית, רהוטה, חריפת מחשבה וחדת לשון, שמסרה עדותה באריכות, בפתיחות ובכנות, ובהיותה מודעת לחולשותיה האנושיות היא לא ניסתה להסתיר ולייפות חלקים לא מחמיאים באישיותה. אנו מקבלים את עדותה, ולא מפקפקים ולו בפרט אחד שסיפרה לבית המשפט"
(מתוך הכרעת הדין בפרשת משה קצב)
א.כ., או בשמה המלא אודליה כרמון, התרגלה לסלוח לחולשות של מנהיגי ישראל. אחרי הכול תפקידה היה לחפות עליהם. שנים כיועצת התקשורת המיומנת של בנימין נתניהו, אריאל שרון ודוד לוי הותירו אותה מפוכחת, ולא פעם משועשעת, לנוכח מה שמתחולל מאחורי הקלעים של הפוליטיקה הישראלית. גם כשהבוס התורן שלה, שר התחבורה משה קצב, פתח מולה את רוכסן מכנסיו, העדיפה להבליג ולא להתלונן. קוד השתיקה היה חזק מהזעזוע.