קורות עם ישראל - יד שניה

מרובים התחומים בחיי הרוח והתרבות של ישראל ושל העמים אשר חקר הפרופ' דוד פלוסר ופרסם עליהם את מחקריו. ואולם את עיקר תרומתו ראה בחקר חיי הרוח והתרבות וחיי החברה של ימי הבית השני. לדעתו, תקופה זו טבעה את חותמה על חיי הרוח והחברה של היהודים לדורות ורבה הייתה השפעתה גם על התהוותה של הנצרות ועל תולדותיה. מספר רב של מחקרים מכוונים להעלות סוגיות מרכזיות בעולמה של היהדות כמו מחשבת ישראל בימי הבית השני, קידוש השם וכיוצא באלו; מחקרים אחרים מבררים פרטי פרטים של מטבעות לשון או של נוסחאות ברכות ותפילות. אלו ואלו מצטרפים להארת עולמה של היהדות והחברה היהודית. פלוסר פרסם את מחקריו בלשונות רבות ובמסגרות מחקר מגוונות. בקובץ שלפנינו מאמרים שפרסם בעברית באכסניות שונות. למאמרים רבים עוד הספיק להוסיף נספחים והערות. כמה מאמרים מתפרסמים כאן זו הפעם הראשונה. פרופ' דוד פלוסר (2000 - 1917) היה מגדולי החוקרים בארץ, חוקר בעל שם עולמי, איש רוח רב תחומי ומבריק, מקורי ותוסס שהקדיש את חייו בעיקר לחקר רוחו של עם ישראל בתקופת הבית השני ובראשית תקופת התנאים. עבודותיו תרמו תרומה ראשונה במעלה לחקר הספרות היהודית ההלניסטית, תולדות הכתות בישראל בשלהי ימי הבית השני וספרות כת קומראן ומשנתה התאולוגית. הוא אף תרם תרומה מיוחדת במינה להבנת התהוות הנצרות ועמד על חשיבותו של חקר היהדות להארת הנצרות הקדומה. כמו כן האירו מחקריו את תהליך התגבשותה של היהדות הרבנית הקדומה ובכך סייעו רבות להבנה נכונה של תרבות ישראל בהתפתחותה. פלוסר היה חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, חתן פרס ישראל ופרס רוטשילד במדעי היהדות ובעל תואר דוקטור לשם כבוד בפקולטה התאולוגית באוניברסיטת לוצרן שבשווייץ. הוא גם שימש מרצה אורח בכמה אוניברסיטאות ברחבי העולם.

שאלת הפער בין הטקסט המקראי לממצא הארכאולוגי בכל הנוגע לראשית ישראל מתקופת האבות ועד ממלכת דוד ושלמה עוררהסקרנות ועניין בציבור בעת האחרונה. קובץ המאמרים הפולמוס על האמת ההיסטורית במקרא מתייחס ישירות לנושא זה. אין ספקשהוויכוח סביב אמינותו של הטקסט המקראי נוגע לא רק בשאלותהיסוד של חקר תקופת המקרא, אלא גם בשורשי זהותם היהודית והישראלית של רבים.חילוקי דעות עולים בקובץ לגבי כמעט כל שלב של תקופת המקרא:האם קיים יסוד היסטורי כלשהו בסיפורי האבות, בסיפורי יציאת מצרים וכיבוש הארץ? מה היה אופיה של ההתנחלות הישראלית והאם ניתן לזהות את ישראל כעם מגובש כבר בתקופת השופטים? מה היו מעמדה והיקפה של ממלכת דוד ושלמה, והאם כלל הייתה ממלכה כזו? מה היה אופיין של ממלכות ישראל ויהודה במאות התשיעית - השביעית לפנה"ס והאם תיאור ממלכות אלו במקרא אמין מבחינה היסטורית? החוקרים המשתתפים בקובץ הדגישו את המחקרה ארכאולוגי והגאוגרפי - היסטורי ככלי לבחינת אמינות הטקסט המקראי, אך קיימת בעייתיות לא קטנה בפרשנות הממצא עצמו.כוונתנו שהספר ייצג את מגוון הדעות הקיימות בנושא. ואכן, שנים עשר המשתתפים בקובץ זה מייצגים קשת דעות רחבה - מאל והצמודים לטקסט והמקבלים את עיקרי הדברים כאמת היסטורית ועד לאלו הרואים בנרטיב ההיסטורי המקראי יצירה ספרותית גרידא שאין לחפש בה היסטוריה של ממש.

רשימת הכותבים: מיכאל אביטבול / יוסף הקר / ראובן בונפיל / יוסף קפלן / אסתר בנבסה