הַילֶד נִסִּים וְהַקֹּוף נִפְלָאֹות הֵם שְנֵי גִּבֹּורָיו שֶל סִפּור נֹודָע וְאָהּוב זֶה מֵאֵת לֵאָה גֹולְדְבֶּרְג.
הַסִּפּור מִתְרַחֵש בְּתֵל אָבִיב בְּקַיִץ אֶחָד, לִפְנֵי שָנִים רַבֹּות. נִסִּים בֶּן הָעֶשֶר בֹּורֵחַ מִשְּׁכּונָתֹו ומַגִּיעַ לִשְכּונָה אַחֶרֶת בְּתֵל אָבִיב, שֶבָּה מִתְגֹּורֶרֶת מְחַבֶּרֶת הַסֵּפֶר.
הִיא מַזְמִינָה אֹותֹו לְבֵיתָה ומַפְגִּישָה אֹותֹו עִם יַלְדֵי הַבִּנְיָן וְגַם עִם הַקֹוף נִפְלָאֹות שֶהֹופֵך לִידִידֹו הַטֹּוב.
לְמִי שַיָך הַקֹוף וְאֵיך הִגִּיעַ לְגַג בֵּיתָה שֶל הַמְּחַבֶּרֶת? ומַדּועַ נִסִּים בּרַח מִשְּׁכּונָתֹו? עַל כָּל זֹאת וְעֹוד תִּקְרְאּו בַּסֵּפֶר הַמַּצְחִיק, הַמְרַגֵּש וְהַמְרַתֵּק נִסִּים וְנִפְלָאֹות.