120 70 - הקונגרס הציוני הראשון - יד שניה

'יהודי בבל בתקופת התלמוד' מבקש להציע את הרקע ההיסטורי שהביא לצמיחתה של קהילת היהודים בבבל, עד להפיכתה לחשובה שבתפוצות ישראל במשך מאות רבות של שנים. מפעלה הספרותי המונומנטאלי של קהילה זו, התלמוד הבבלי, תרם תרומה מכרעת לעיצוב מערכת האמונות והדעות של העולם היהודי, במסגרת ספרותית הנלמדת והנחקרת עד היום. אף על פי כן לא זכתה קהילת היהודים בבבל לסקירות ולמבואות היסטוריים במידה המתקרבת לאחותה, קהילת היהודים שבארץ ישראל בימי הבית השני, המשנה והתלמוד. 'יהודי בבל בתקופת התלמוד' מבקש לצייר את דמותה החברתית-התרבותית של הקהילה היהודית בבבל בתקופת התלמוד. הדיון מתמקד בתולדות היהודים בבבל וביחסם לחברה הסובבת ולתרבותה. הפרק הראשון סוקר את הרקע הפוליטי והחברתי מראשית דרכה בשלהי ימי הבית הראשון ועד לימי הממלכה הפרסית הסאסאנית, בפרק הזמן המוגדר אצלנו ראשית תקופת התלמוד, כלומר המחצית הראשונה של המאה הג' לספה'נ. ; הפרק השני עטקב אחר ההתפתחות הרוחנית והיצירה היהודית הספרותית בבבל עוד לפני תקופת התלמוד. שלושת הפרקים הבאים מוקדשים לבדיקת הבטים שונים של חיי החברה היהודית בבבל בתקופת התלמוד: מוסדות ההנהגה הארציים והמקומיים ; המבנה הקהילתי המקומי ; השרותים שהעניקה הקהילה לציבור היהודי הרחב ; המרכיבים החברתיים השונים בציבור היהודי, והמגע התרבותי והחברתי עם העולם הלא-יהודי על כל רבדיו החברתיים. הפרק האחרון דן בהתהוותן של ישיבות בבל ובמעמדם של חכמי היהודים בעיני תלמידי בית המדרש ובקרב הציבור היהודי כולו. מטרת הספר לאפשר לקורא להכיר הכרות ראשונית את קהילת היהודים שמילאה תפקיד מכריע בגיבושו של העם היהודי לדורות, ולהבהיר במה זכתה דווקא קהילה זו למלא תפקיד כה מכריע בעיצוב דרכו של העם היהודי.

שאלת הפער בין הטקסט המקראי לממצא הארכאולוגי בכל הנוגע לראשית ישראל מתקופת האבות ועד ממלכת דוד ושלמה עוררהסקרנות ועניין בציבור בעת האחרונה. קובץ המאמרים הפולמוס על האמת ההיסטורית במקרא מתייחס ישירות לנושא זה. אין ספקשהוויכוח סביב אמינותו של הטקסט המקראי נוגע לא רק בשאלותהיסוד של חקר תקופת המקרא, אלא גם בשורשי זהותם היהודית והישראלית של רבים.חילוקי דעות עולים בקובץ לגבי כמעט כל שלב של תקופת המקרא:האם קיים יסוד היסטורי כלשהו בסיפורי האבות, בסיפורי יציאת מצרים וכיבוש הארץ? מה היה אופיה של ההתנחלות הישראלית והאם ניתן לזהות את ישראל כעם מגובש כבר בתקופת השופטים? מה היו מעמדה והיקפה של ממלכת דוד ושלמה, והאם כלל הייתה ממלכה כזו? מה היה אופיין של ממלכות ישראל ויהודה במאות התשיעית - השביעית לפנה"ס והאם תיאור ממלכות אלו במקרא אמין מבחינה היסטורית? החוקרים המשתתפים בקובץ הדגישו את המחקרה ארכאולוגי והגאוגרפי - היסטורי ככלי לבחינת אמינות הטקסט המקראי, אך קיימת בעייתיות לא קטנה בפרשנות הממצא עצמו.כוונתנו שהספר ייצג את מגוון הדעות הקיימות בנושא. ואכן, שנים עשר המשתתפים בקובץ זה מייצגים קשת דעות רחבה - מאל והצמודים לטקסט והמקבלים את עיקרי הדברים כאמת היסטורית ועד לאלו הרואים בנרטיב ההיסטורי המקראי יצירה ספרותית גרידא שאין לחפש בה היסטוריה של ממש.