תרגום: קלאסיקה
הספר שרק התנ"ך מתחרה בו במיספר תרגומיו, נחשב לרומן המודרני הראשון, ובעיני רבים גם לגדול שבכולם.
סרונטס יצר אנטי גיבור כפול.
מחד, המטורף הפאתטי, החדור תחושת שליחות שבאה לידי ביטוי גרוטסקי;
ומאידך - האיכר הפשוט והמעשי, השוטה - הפיקח, השעיר לעזאזל שחושף פגמים ועיוותים חברתיים ומוסדיים, והוא מקור לאינספור סיטואציות קומיות.
סנצ`ו פאנסה מלווה את דון קיחוטה כמו חומר החיוני לרוח, כמו מציאות שבלעדיה אין אשליה.
אבל ניגודו זה של דון קיחוטה - גם הוא קצת דון קיחוסה, וגם להיפך. 'הפיכתו` של כל אחד משניהם קצת לחברו עוד גוברת בחלק השני, המאוחר יותר, של הרומן.
מהדורה זו - צילום מוקטן ממהדורת כתבי ח.נ. ביאליק ומבחר תרגומיו שיצאה לאור בברלין בשנת תרפ"ג (1923), במלאות חמישים שנה למשורר - נדפסה לראשונה מגלופות, בשנת תשי"ב (1952)