הלם העתיד - יד שניה (2 כרכים/קשה)

עורכים: בעז נוימן, רוני רצ`קובסקי וגלילי שחר
מפגש בין ההיסטוריה הגרמנית המודרנית להיסטוריה היהודית ואף הארץ–ישראלית הוא ללא ספק דרמטי וטעון. שואת היהודים במלחמת העולם השנייה היא ציון דרך מכריע שחרץ את גורלו הטרגי של המפגש הזה. ואולם עלינו לזכור כי עוד טרם השואה נפגשו יהודים וגרמנים בצמתים שאי אפשר, ואל לנו, להתעלם מהם: האמנציפציה שניתנה ליהודים במאה התשע עשרה במדינות הגרמניות וברייך השני; שגשוגן של קהילות ישראל בגרמניה עד שנות העשרים של המאה העשרים; הרעיון והמעשה הציוניים, שצמחו במידה רבה מן השפה וה"רוח" הגרמניות; ההשפעה הגדולה ולעתים המכרעת של היהודים על ההיסטוריה של גרמניה, וההשפעה הגרמנית על אופיו ובניינו של העם היהודי בכלל ועל היישוב בארץ ישראל בפרט.

בהיסטוריה בלא נחת קובצו מאמרים פרי מחקריהם של חוקרים צעירים, דור חדש של חוקרים בתחום, המבטאים כל אחת ואחד את האפשרויות הרבות והמגוונות לכתיבת ה"היסטוריה בלא נחת", המפגישה את גרמניה והגרמנים עם היהודים וארץ ישראל. במעשה זה הם אף מעמידים תמונת מצב של המחקר ההיסטורי המקורי בישראל.

המאמרים המובאים בספר נכתבו לכבוד פרופ' שולמית וולקוב מהחוג להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב. שולמית וולקוב העמידה שורה ארוכה של היסטוריונים, למעשה שני דורות, ואלה מציגים כאן מפרי מחקריהם. המאמרים מעידים על שיעור קומתה והשפעתה של המורה על תלמידיה ותלמידותיה הרבים.
 

מיתוס חוויית המלחמה, לידתו וטיפוחו, הוא הציר המרכזי שסביבו טווה ג'ורג' מוסה את סיפור התגבשותה של תופעת המלחמה המודרנית. ההרג ההמוני והמאורגן - אם במלחמה ואם על פי גזירת השלטונות - הטביע את חותמו על תחומים רבים בחיים הציבוריים, קיטב אותם וסלל נתיב לשלב חדש, הרסני ונורא, בתולדות הלאומיות. מלחמת העולם הראשונה עומדת במוקד הספר הזה, שכן בה לבש המפגש עם ההרג ההמוני ממד חדש, אשר תוצאותיו הפוליטיות השפיעו השפעה עמוקה על החיים המדיניים בתקופה שבין שתי המלחמות. אך לא סיפור הלחימה ותוצאותיה הוא שממקד את שימת הלב של ההיסטוריון אלא תהליך זכירתו והנצחתו: תהליך הפיכתה של חוויית הדמים הנוראה למיתוס משלהב ורב עוצמה. ג'ורג' ל. מוסה מעלה מן הספרות, מן האנדרטות, מן הסרטים, מגלויות הדואר וממצבור גדול של מוצרי טריוויה, שצמחו מן המחלמה פרטים מרתקים על פרקי התגבשותו של מיתוס זה. בשיטות לא שגרתיות ובעזרת אמצעים ועדויות שאינם משמשים בדרך כלל את ההיסטוריונים מעמיד המחבר תמונה מרחיבת דעת של אחת התופעות החשובות ביותר במאה העשרים.