בְּבֹקֶר אֲבִיבִי אֶחָד, לְאַחַר שְׁנַת הַחֹרֶף, יוֹצְאִים מוּמִינְטְרוֹל וַחֲבֵרָיו לְבַקֵּר בְּעֵמֶק מוּמִין הַמִּתְעוֹרֵר.
עַל פִּסְגַּת הָהָר הֵם נִתְקָלִים בְּמִגְבַּעַת מְהֻדֶּרֶת בִּמְיֻחָד וּמְמַהֲרִים לָקַחַת אוֹתָהּ, כְּמַתָּנָה לְמוּמִינְאַבָּא.
אֲבָל זֹאת אֵינֶנָּה מִגְבַּעַת רְגִילָה, אֶלָּא חֵפֶץ קָסוּם, וְעַד מְהֵרָה הַחֲבֵרִים הַשּׁוֹבָבִים מוֹצְאִים אֶת עַצְמָם מְעוֹפְפִים עַל עֲנָנִים, שָׁטִים לְאִי בּוֹדֵד וּמְגַלִּים סוֹד כָּמוּס יוֹצֵא דֹּפֶן בִּמְיֻחָד.