מחיקה אקרא לדיווח הזה... שכן בדיווח הזה אני מוחק ממש הכל. וולפסאג תימחק בדיווח שלי``. פרנץ יוזף מוראו עזב בשאט נפש את וולפסאג, אחוזת משפחתו באוסטריה עילית, ועתה הוא נאלץ לחזור ממקום מגוריו ברומא ולבקר בה, בעקבות מברק שבו התבשר על מות הוריו ואחיו בתאונת דרכים. הרהורים שעולים בו לנוכח המברק ויום הקבורה בוולפסאג הם תוכנו של הדיווח הזה, שבו משתדל המספר למחות מעל פני האדמה את משפחתו ואת מולדתו. בשטף מילים חסר אתנחתות עורך המספר חשבון נוקב עם הפרובינציאליות, צרות המוחין, הגזענות והצביעות המאפיינת לדעתו את משפחתו ואת אוסטריה כולה.
מנגד מתוארים ידידיו הנאורים, שוחרי התרבות: דודו גיאורג שהראה לו דרך לצאת אל העולם; זקי ידידו ברומא; גמבטי תלמידו; מריה, אותה הוא מכנה ``המשוררת שלי``; ואחרון אחרון אלקונברג, הרב רחב ההשכלה, שבאמצעותו הוא מצווה בסוף את כל רכוש משפחתו בוולפסאג לקהילה היהודית של וינה. תומס ברנהרד (1989-1931) הוא מן הסופרים האוסטרים החשובים של תקופתנו. יצירתו עוסקת הרבה באי צדק, באומללות ובמוות וסגנונו הבוטה עורר ויכוחים רבים וסוערים. רומן זה הוא ראשון מבין ספרי ברנהרד שיצאו לאור בהוצאת שוקן.