לְאָנִיס וּלְמַרְוָה הָיוּ הֲמוֹן תָּכְנִיּוֹת לְחֻפְשַׁת הָאָבִיב: לָצוּד קַרְפָּדוֹת, לִשְׂחוֹת בַּנַּחַל, לְטַיֵּל... אֲבָל הֵן לֹאהֵבִיאוּ בְּחֶשְׁבּוֹן אֶת הָאֶפְשָׁרוּת שֶׁיֵּאָלְצוּ לְבַלּוֹת אֶת הַחֻפְשָׁה כֻּלָּהּ בְּחֶבְרַת דּוֹדָתָן הַזְּקֵנָה! כְּשֶׁהַדּוֹדָהמֵלִיסָה מַגִּיעָה עִם הֲמוֹנֵי מִזְוָדוֹת, עִם קוֹל צַוְחָנִי וְעִם עֲצִיץ מַחְמָד מְפֻנָּק, הַבָּנוֹת מַחְלִיטוֹת לְהַבְרִיחַאוֹתָהּ מֵהַבַּיִת בְּכָל מְחִיר. אַךְ כֵּיצַד יַצְלִיחוּ לְהִפָּטֵר מִמְּכַשֵּׁפָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ אַהֲבָה עַזָּה לִדְבָרִים מַגְעִילִיםוְחוּשׁ טַעַם מוּזָר בְּיוֹתֵר?
סִפּוּר מְשַׁעֲשֵׁעַ עַל מִשְׁפָּחָה, עַל תַּעֲלוּלִים וְעַל חֻפְשׁוֹת מְלֵאוֹת הַפְתָּעוֹת.
"מַתְאִים מְאוֹד לְבָנוֹת שֶׁרַק לָאַחֲרוֹנָה
הִתְחִילוּ לִקְרֹא בְּכוֹחוֹת עַצְמָן."
- גִּילִי בַּר־הִלֵּל, לָאִשָּׁה