תקציר הספר:
חיי לרסיו איש טורמס, תלאותיו והצלחותיו, ראה אור ונדפס בעילום שם מחברו, ושמר על תעלומתו עד היום הזה.
ספר קטן מידות זה ששנכתב, דומה, סביבי שלישה הראשון של המאה ה-16, היה אב וראשון לסוג ספרותי, הקרוי הרומן הפיקרסקי, ומאז קמו לו אחים וצאצאים בספרויות אירופה של העת החדשה.
הפיקרו, בתורת מושג, הינהו יליד-ילוד של ארץ ספרד, ואים שורשו הלשונה של מונח זה לא נחוץ, הרי עצם משמעותו ברורה. הפיקרו הוא הארחי-פארחי, היחפן, הערירי והנווד העולה כגידול-בר בקרקע הטובענית ומטושטשת-הגבולים אשר בין משכנות העוני ועולם-התחתון, שחק של חברת-מעבר בהתפוררותה.
סיפור-מעשה זה, שיסוד אמנותו חבוי באומנותו, ראשון הוא ואבטיפוס בבי מינו, ומסכתו ווידויו של ארחי-פרחי על אודות קורותיו במסילות החיים ועקלקלותיהם. הסיפור מגולל בלשון נוכח בה השכיל המחבר להזדהות עם גיבורו את פרשת חייו של לסריו ילד יתום ונחות מוצא, בגילגוליו הרבים, אצל אדונים מרובים, עלות ורדת, כיד המקרה.
ב "חיי לסריו" ניכריםן כחוט השני לאורך הספר ומשווי לו שנינות שאינה מהולה ברגשנות.