הודה ברקאי נולד בליטא ב - 1925, שם עברו עליו שנות ילדותו הראשונות, עד אשר החליט אביו, בתחושה כמעט נבואית של אסון הולך ומתקרב, להעלות את משפחתו ארצה, למרות מצבה הכלכלי המבוסס. כך ניצלה המשפחה ממוראות השואה, ויהודה החל חייו בשכונת נווה - שאנן בתל - אביב. סיפור נערותו של המחבר נשזר בסיפורה של תל - אביב המתפתחת והוא ספוג בניחוחה של העיר התוססת ובציוריותה. הקורא מתוודע עם המחבר לאישי הרוח המפורסמים שלה וביניהם שאול טשרניחובסקי, יהודה בורלא, ברל כצנלסון ואחרים ולאנשי מעשה מן השורה הראשונה של היישוב העברי בארץ - דוד הכהן, אבא חושי, אהרון ידלין, ומעל כולם משה שרת ודוד בן - גוריון.
מחבר הספר הינו כלכלן בהשכלתו ואיש רב פעלים עוד מימי נעוריו. הוא היה בין מייסדי הנח"ל, שימש כמזכיר הכללי של "הבימה", ניהל את כוח האדם של קופת חולים הכללית והיה למנכ"ל "הארגז" וחבר הנהלת "אמקור" במשך למעלה מעשרים שנה. אולם הוא דבק גם בענייני החברה בכלל והתמסר לקידום הנוער בפרט. את פעילותו הציבורית החל בתנועת הצופים שהיתה במהרה לאהבתו הגדולה - בתחילה כמדריך ואחר - כך בהכשרה מגוייסת והיה בין מייסדי קיבוץ בארי (הצופים ב'). בהמשך היה למרכז תנועת הצופים ולאחר מכן לנציב הכללי ונציב בין - לאומי של התאחדות הצופים. לאחרונה נבחר ליו"ר הוועד המפקח הארצי של קופת החולים הכללית.
בתפקיד זה הוא פעיל עד עצם היום הזה. סיפורו האישי של המחבר הוא עדות מרתקת על זווית ייחודית בבנייתה של החברה האזרחית בארץ, זו המשמשת עד היום עמוד התווך של החברה כולה.