סיפור חייו של אבי גבאי נע בין קשיים להצלחות. את דרכו החל במעברה בירושלים, בן להורים שעלו ממרוקו וגידלו בצניעות רבה שמונה ילדים.
מצד אמו, גבאי הוא צאצא של אביר יעקב, שהיה סבו של הבאבא סאלי.
בילדותו אובחן כמחונן, למד בגימנסיה רחביה ובמקביל עבד בעבודות מזדמנות, בין היתר כמלצר במזנון הכנסת. בתום שירות צבאי כקצין מודיעין שדה בגזרת לבנון, למד כלכלה לתואר ראשון ולתואר שני באוניברסיטה העברית בירושלים.
בספר זה חושף גבאי כיצד נראית הממשלה לאחר שנסגרת הדלת, את האינטרסים הזרים שמאחורי מתווה הגז ואת יחסו ל”שֵד העדתי” ולפוליטיקת הזהויות.
הוא פורס את תוכניתו להוזלת מחירי הדיור ויוקר המחיה ומתחייב שימנה אך ורק אנשי מקצוע לכל תפקידי המפתח במדינה.
זו הדרך שבה הוא רוצה להפוך את ישראל ל”מדינה הטובה ביותר בעולם”, כדבריו, והוא משוכנע בכל לבו שמפלגת העבודה יכולה לנצח ולממש את החזון הזה.