על טבעה של האמנות - יד שניה

מדוע המערב, ומדינת ישראל בתוכו, נכשל שוב ושוב במאבק מול הפונדמנטליזם? האם דתיות היא בהכרח פונדמנטליסטית? מדוע פלורליזם ופונדמנטליזם הם שני צדדים של אותה מטבע היוצרים יחד את הניו-אייג'? האם יש לפילוסופיה משמעויות אקטואליות? למה באופן מובנה בשיטה הדמוקרטית שלנו יש מכפיל כוח למפלגות לא-דמוקרטיות? מהו היחס בין אמת לוודאות? למה סובלנות ופלורליזם הם שני הפכים שלא יכולים לחיות יחדיו?

הפונדמנטליזם הוא הבעיה האקוטית ביותר שעמה מתמודד העולם המערבי כיום. אירופה מתמודדת עם גלי פונדמנטליזם אסלאמי ונותרת חסרת אונים מולם. המדינות שסביבנו והמזרח התיכון כולו סוערים גם הם מאז פרץ "האביב הערבי" שנהפך במהרה לחורף קודר. תגובות הנגד יוצרות לעתים פונדמנטליזם נגדי וטרור ליברלי, אך בכך שופכות את התינוק עם המים. מדוע כל זה קורה? והאם זה מחויב המציאות?

אמת ולא יציב הוא מונוגרפיה לוגית-פילוסופית שעוסקת בשורשי המאבק הזה ומנסה להבין את הסיבות לכישלונו. הספר מציע הגדרה חדשה לפונדמנטליזם, המחדדת את העובדה שספקנות ופונדמנטליזם הם שני צדדים של אותה מטבע, שבסימביוזה מופלאה יוצרים יחד את הניו-אייג' הפוסט-מודרני. תרומתו החשובה של ספר זה היא ביצירת אופציה מחשבתית, המכונה "האופציה הסינתטית", שתוקפת את הבסיס המשותף לספקנות ולפונדמנטליזם. על פי המחבר, זוהי הדרך היחידה לנהל מאבק אפקטיבי נגד הפונדמנטליזם ולהציג לו אלטרנטיבה משמעותית וקוהרנטית.

הרב מיכאל אברהם הוא ד"ר בפיזיקה עיונית. לאחר כמה שנות מחקר במכון ויצמן ובאוניברסיטת בר-אילן, שימש ר"מ בישיבת ההסדר בירוחם ולימד בבצלאל ובמכללת הקריה האקדמית אונו, וכיום הוא מלמד במכון הגבוה לתורה באוניברסיטת בר-אילן. אברהם הוא ממקימי קבוצת הלוגיקה התלמודית באוניברסיטה. פרסם מאמרים רבים וכשלושים ספרים שעוסקים בפיזיקה, בלוגיקה ובלוגיקה תלמודית, בהלכה, בפילוסופיה כללית ובפילוסופיה של המדע, התלמוד, ההלכה והמשפט. ספריו הקודמים, אלוהים משחק בקוביות (ידיעות ספרים, 2011) ומדעי החופש (ידיעות ספרים, 2013), זכו לתפוצה רחבה.

מותר האדם מן הבהמה – אין? כמה מהוגי הדעות הפופולריים בזמננו מאמצים קביעה זו בלא היסוס. לדידם, הברייה האנושית היא לא יותר מחיה מחוכמת, המצייתת לתכתיבים ביולוגיים. הפער בין האדם ובין יתר האורגניזמים, מן החד-תאיים ועד הפרימאטים, הוא בסך הכול הבדל בדרגה, לא בסוג. מי שמייחס למין האנושי סגולות המרוממות אותו מעל ומעבר לעולם החי מטפח אשליות גדוּלה מטפיזיות, שאין להן אחיזה במדע.בחיבור הקצר על טבע האדם מבקש הפילוסוף האנגלי רוג´ר סקרוטון לקעקע דעה אופנתית זו. במפגן של תחכום וברק אינטלקטואלי, הוא קורא תיגר על תיאוריות רדוקציוניסטיות כדוגמת הפסיכולוגיה האבולוציונית, ומציג כנגדן כתב הגנה רהוט ומעמיק על הייחוד האנושי. בני אדם הם אמנם יצורים ביולוגיים הנשלטים על ידי חוקי הטבע, מסביר סקרוטון, אבל הם גם הרבה יותר מזה: הם "אנשים" – ישויות מודעות לעצמן, ריבוניות ורציונליות, המזהות זו את עצמיותה של זו ונקשרות אחת לרעותה ביחסי "אני" ו"את/ה" הדדיים. רק על בסיס זה, המכונן עולם חברתי משותף של חירות, ערכים ואחריות, אפשר להבין את העיסוק האנושי במוסר, ביופי, בטהרה, בגאולה – וגם ברוע.