יחיד ומיוחד היה ברל כצנלסון בין מנהיגי הישוב ותנועת העבודה במקוריות מחשבתו, ברגישותו האנושית, בעומק שרשיו, בזיקתו לתרבות ולספרות העברית, בסמכותו הרוחנית הבלתי מעורערת, בארוס היוצר שהיה טבוע בו, וכן ביחסיו עם בני אדם וביחוד עם בני הנעורים.
תמיד במרכזם של הויכוחים הציבוריים, תמיד בלב הסערה: בר פלוגתא חריף ותקיף, ואף על פי כן אפוף הוקרה ואהבה של יריבים ואוהדים כאחד.
בחיוניות וברגישות מתארת ההיסטוריונית אניטה שפירא את דמותו המקסימה, על סגולותיה וחולשותיה, מנתחת את מאבקיו הציבוריים ויורדת לנבכי נפתוליו האישיים