"כל אשר אהבתי" הוא ספר על אהבות סבוכות ומרות, בגידות, קנאות ותגובות נקם, ועל השריטות שהן שורטות בנפש הדמויות, הפוגעות והנפגעות כאחת. אבל הכול מתרחש כמו בחלום. במרכז הרומן סיפור התבגרותו של ילד החי בין הוריו הפרודים.
מאביו, הצייר, הוא סופג את הרוך ואת תהפוכות הנפש של אמן גדול, ואצל אמו הוא טועם את טעמה החושי של אהבת אם ואת טעם הבגידה המתלווה לה. האם מתאהבת בצעיר אוקראיני, מתנצרת ונישאת לו. הבן מתרחק ממנה ונודד עם אביו ממקום למקום. לימים חוזרים האב והבן אל מיטת חולייה של האם בבית החולים של המנזר, שם ננטשה על ידי בעלה והיא מטופלת בידי זרים. הספר ספוג אווירת מרכז אירופה של ערב מלחמת העולם השנייה.
הנפש היהודית משתחררת מכלאה ונפתחת לאהבה, לדת אחרת ולתרבות אוונגרדית. זוהי פתיחות שהיא גם התמכרות קשה וכואבת. ומסביב כבר מתעצמות הרוחות הרעות. כל אשר אהבתי הוא ספר על חיים הטווים את חוטיהם בלא שהמשתתפים בהם יבינו את הסבך או ינסו להתירו. חיים של עיוורון רגשי ותודעתי שהסופר מאיר אותם מזווית ראיה כפולה: בעיניים אירוניות, מפוכחות ונטולות רחמים: ובה בעת, דרך פריזמה של חסד ההופך את האירוניה, כמו במטה קסם, לשגב נעלה.