הערך המנטלי - מה אני באמת רוצה

כיצד פלש הקפיטליזם לחיי האהבה והמיניות שלנו? איך נוכל להמציא מחדש את השמאל, לנוכח הטראמפיזם ופוליטיקת הזהויות? לאן מועדות פניה של ישראל לאחר טבח 7 באוקטובר? ומה הבינה אווה אילוז בישראל, שהשפיע על תפיסותיה הפמיניסטיות? 

כסוציולוגית שמתמקדת בהשפעת הקפיטליזם על רגשותינו וכאינטלקטואלית מקורית, אמיצה ופורה, הגותה של אווה אילוז נוגעת כמעט בכל תחומי החיים והשיח של העידן הנוכחי. בספר זה היא מקשרת בפעם הראשונה את סיפורה האישי להשקפת עולמה ולפועלה. בסדרת שיחות עם העיתונאית אלנה סְְקָָפּאטיצ'י, היא חוזרת לילדותה במרוקו, כבת למשפחה יהודית מסורתית, ולמעברים הגיאוגרפיים והתרבותיים שעשתה בהמשך חייה בין צרפת, ארצות הברית וישראל. שיחות אלו מאירות את גוף עבודותיה הנרחב שמוּנע על ידי דיאלוג עם הוגים מרכזיים נוספים וחשיבה ביקורתית שמתפתחת ללא הרף, ומציגות את תובנותיה הנוגעות לחירויות דמוקרטיות וייצור ידע בחברה פתוחה.

אווה אילוז כתבה שמונה־עשר ספרים, בהם סופה של האהבה: סוציולוגיה של יחסים שליליים, שלטון האושר: איך מדע האושר שולט בחיינו, ומדוע האהבה כואבת, שראו אור בהוצאת כתר. היא מלמדת ומרצה באוניברסיטאות בצרפת, בארצות הברית ובישראל. פועלה זיכה אותה בפרסים, כגון פרס א.מ.ת., אבירת לגיון הכבוד ועוד.

אלנה סְְקָָפּאטיצ'י היא עיתונאית ועורכת, לשעבר העורכת הראשית של האתר Usbek & Rica , וכיום עורכת אחראית בהוצאת .Arkhê

הבית הפילוסופי הוא אסופת מאמרים המבוססת על סדרת הרצאות שהתקיימה במכון ון ליר. הספר מבקש לבחון מחדש את אחד המושגים הטעונים, הבסיסיים והחמקמקים ביותר בקיום האנושי: הבית. הבית הוא מושא לכמיהה עמוקה, מקום של ביטחון, שייכות ואינטימיות, המרחב שבו אנו אמורים להיות "אצל עצמנו" ולמצוא מנוח. אך כפי שמראים המאמרים בספר – העוסקים בהגותם של פילוסופים בולטים כפרידריך הגל, היינריך היינה, ולטר בנימין, ז'אק דרידה, אדוארד סעיד וג'ודית באטלר – לבית יש גם צד אפל ומסוכן. התשוקה לביתיות ולזהות אחידה ומוגנת עלולה להוביל בהכרח להדרה, לניכור ואף לאלימות קשה כלפי מי שנתפס כזר וכמאיים על השלווה המדומה.

הכותבים בספר נעים בין המטפורי לקונקרטי, בין הפילוסופי לפוליטי, ומציעים קריאה ביקורתית המערערת על התפיסה הרומנטית והשמרנית של הבית כמבצר סגור. הם חושפים את המתח המתמיד בין הרצון להרגיש בבית לבין האתיקה של הגלות והאל-ביתיות; בין הבית הבטוח של הגל לבין העמידה על הסף של בנימין או הגלותיות של סעיד.

הדיון הפילוסופי המוצג בספר אינו מנותק מהמציאות המדממת והכואבת שבה אנו חיים, שבה רבים כל כך נותרו חסרי בית במובן הממשי ביותר, ושבה שאלת הפליטות, ההרס והאובדן הופכת לשאלה דחופה וקיומית. דווקא בעת הזו, הספר מזמין אותנו לחשוב על הבית לא כנחלה בלעדית המקדשת אדנות וכוח, אלא כמרחב של פגיעות משותפת ותלות הדדית. זהו ניסיון אמיץ וחשוב להבין את המחיר הכבד של הכמיהה לבית, ולשאול אם אפשר לכונן תחושת שייכות שאינה כרוכה בהכרח בנישולם ובחורבנם של אחרים.