מעוף היונים מן ההיכל

הקריאה בתמונות ילדות כמוה כדפדוף באלבום; במילים ספורות מצייר יוֹן פוֹסֶה, חתן פרס נובל לספרות, פיסות זיכרון מורכבות ומלאות רגש. כתיבתו של פוסה, אשר
הובאה לראשונה בעברית בספר בוקר וערב, כמו נעה בין הדמיוני לקונקרטי, בין הלירי ללקוני, בין האיפוק להתפרצות, ובחירותיו הפואטיות תמיד מרטיטות לב.

אל תמונות ילדות מצטרפים סיפורים ונובלות שכתב פוסה לאורך השנים. הנובלה "השיער של לינֶה" מסופרת מנקודת מבטו של ילד שהוריו נפרדים; הנובלה "ואז הכלב כבר יכול לבוא" היא מעין סיפור מתח המתרחש בעקבות הרג של כלב, והיא כתובה בסגנון רפיטטיבי־קדחתני המתאר את הלך נפשו הסוער של הגיבור.

כל היצירות האלה, בתרגומה של דנה כספי, מתגבשות יחדיו לכדי מהלך שבבסיסו עומד מבט מלא חמלה, הבוחן מרחוק ומקרוב חייו של אדם, והן הזדמנות להעמקת ההיכרות עם סופר מיוחד במינו זה.

יוֹן פוֹסֶה, יליד 1959, נורווגיה, הוא סופר, משורר ומחזאי,  חתן פרס נובל לספרות לשנת 2023.

האחיות אֶמה ואָגאת לא ראו זו את זו חמש שנים. עכשיו הן עומדות לבלות יחד שבוע שלם בבית סבתן בחבל הבסקים, כמו פעם, כשבילו שם מדי קיץ. אלא שהפעם סבתא כבר איננה, והרהיטים והזיכרונות ששמורים בתוך הבית ממתינים שימיינו אותם. 

אמה היא הבכורה, המסודרת והאחראית. אגאת תמיד הייתה מבולגנת, ותפסה את כל המקום באמבטיה ובליבה של אימן. אמה, אם לשניים ונשואה, שואלת את עצמה לפעמים אם השלהבת הזוגית כבתה. אגאת לא הצליחה מעולם להיות בזוגיות ארוכה, ותוהה אם היא מסוגלת לכך או בכלל רוצה. יש להן הרבה על מה לדבר ולצחוק, והרבה כאבים לפרוק. ולאמה יש משהו שהיא חייבת להגיד לאגאת בהקדם האפשרי. אבל היא לא בטוחה שתצליח, ולא יודעת אם שתיהן יצליחו לתקן את העבר. 

וירז'יני גרימאלדי היא אחת הסופרות המצליחות בצרפת. ספריה תורגמו לעשרות שפות והפכו לרבי־מכר בינלאומיים. ביניהם הגיע הזמן להדליק את הכוכבים, היום שבו ירקדו זיכרונותינו והרגעים המתוקים, שראו אור בעברית בהוצאת כתר. ברומן המרגש חיים יפים היא רוקמת סיפור על משפחה, על היכולת לסלוח ועל אהבה חזקה, כזו שמרגישים עמוק בפנים, תמיד.

"סיפור מלוטש, רגיש ומלא הומור, כמו תמיד אצל גרימאלדי." קוסמופוליטן

"ספרהּ השלם ביותר, החזק ביותר והטוב ביותר של גרימאלדי עד כה." לה פריזיאֶן

עלילות גילגמש – האפוס הקדום בעולם – מספר את סיפורו של גילגמש, מלך צעיר וחסר מנוח היוצא למסע שאין דומה לו בחיפוש אחר תהילה ושם עולם. יחד עם חברו אנכידו, יוצאים השניים ליער הארזים בלבנון להילחם בשומר היערות – המפלצת חומבבה. לאחר מותו של אנכידו, יוצא גילגמש מוכה היגון לחפש את אתרחסיס, הלא הוא ״נח הבבלי״, כדי ללמוד ממנו כיצד לזכות בחיי הנצח של האלים. בתום מסע מייגע הוא שב לעירו כבן תמותה, אבל בעל ידע נשגב.

האפוס אשר נכתב בלשון האכדית על פני לוחות טין לפני כמעט ארבעת אלפים שנה, חוצה תרבויות, לשונות ודתות, ומדבר בלשון נצחית על חברות, על פחד, על גבולות הכוח ועל השאלה העתיקה מכולן – כיצד ראוי לחיות את חיינו אל מול המוות הבלתי נמנע. תרגום חדש זה מן האכדית מביא את עלילות גילגמש לעברית נאמנה למקור אך חיה ונושמת, ומחזיר לקורא את רוחו של הסיפור הקדמון על התמודדות היחיד עם שאלות היסוד של משמעות החיים על מול המוות.