מכלל האוכלוסייה הערבית בארץ, הבדווים הם אלה שעמדו תמיד במוקד ההתעניינות, זאת בין היתר בשל מנהגיהם ותרבותם המיוחדים, התבדלותם, אורח חייהם הנוודי והפולקלור והאגדות האופייניים להם.
במשך השנים נכתבו ספרים ומחקרים רבים על הבדווים. חלקם – תיאור אורחות חייהם וסיפורי הווי ופולקלור, ואחרים שהתייחסו אליהם מנקודת ראות אקדמית או פוליטית. משותף לכולם שכותביהם לא תמיד היו מעורים בחיי הבדווים ובוודאי לא בשנים האחרונות. אין התייחסות למצב החברה הבדווית היום, או ביטוי לאופן שבו משתקפים הדברים בהשוואה לעבר בעיני הבדווים עצמם. ככלל, קשה לומר שאנו מכירים את החברה הבדווית בארץ, או מכירים את ההבדלים לפרטיהם בינם לבין ערבים, פלאחים או עירוניים.
המידע שבספר מסתמך ברובו על דיווחים וסיפורים מפי הבדווים. יש כמובן מקום לאימות הדברים ממקורות נוספים, משום שהזיכרונות בעל פה עלולים להיות לא שלמים מסיבות שהזמן גרמן, וייתכן גם שהדברים הם לא אחת מגמתיים ומושפעים מאינטרסים שונים.
היות שהמרואיינים היו רבים, והדיון באותו נושא מקורו בדוברים אחדים (לא פעם מפי יהודים ובדווים כאחת), אפשר היה להצליב מידע ולעמוד על מידת הדיוק. בנוסף, הסתייענו גם בחומר כתוב, ובעיקר על כרוניקה מהעיתונות, כללית ומקומית, שתיעדה רבים מהאירועים המובאים בספר.