אני בחיים לא אצליח להסביר להם מה זה שונה.
אַדִי בת האחת־עשרה חיה עם משפחתה בעיירה קטנה בסקוטלנד. היא לומדת בבית ספר רגיל, בכיתה רגילה, אבל היא שונה מחבריה.
אדי היא אוטיסטית, והיא מתמודדת בכל יום עם הפחד של הסביבה מפניה. הסביבה אינה מקבלת את השוֹנוּת שלה – לא ילדי הכיתה, לא המורָה שלה ולא שכניה בעיירה.
כשהכיתה של אדי מתחילה ללמוד על 'ציד המכשפות' שהתרחש בעיירה בעבר הרחוק, אדי מבחינה בדמיון שבין רדיפת המכשפות לבין האופן שבו החברה עדיין דוחה את מי ששונה, כמוה. היא מחליטה לפעול למען הקמת מַצבת זיכרון לאותן נשים שהוצאו להורג רק כי היו שונות או מוזרות. תושבי העיירה לא מעוניינים לתמוך ביוזמה של אדי, ובמהלך מסע השכנוע שהיא עורכת בעיירה, אדי מגלה עד כמה לא פשוט לשנות את תפיסתם של האנשים לגביה, ועד כמה קשה להשמיע את קולך כשאתה שונה מכולם.
כמו ניצוץ הוא סיפור אמיץ ומעורר מחשבה שנכתב בגוף ראשון על ידי סופרת אוטיסטית, על חברוּת, אומץ ואמונה עצמית. זהו סיפור שידבר אל כל מי שמרגיש שונה בכל מצב ומכל סיבה, ומאיר, תרתי משמע, את עולמם של השונים.