כלכלת משימה

חלפו שלושים שנים מאז שבנימין נתניהו נכנס לראשונה למשרד ראש הממשלה. דרכו אל הצמרת הפוליטית בישרה על הצפוי: הפוליטיקאי הצעיר, טענו אלו שהתוודעו למעשיו, הכניס שיטות של "מאפיה" לפוליטיקה, ופעל כ"ראש כנופיה". לא החברה הישראלית עניינה את נתניהו, הם הבהירו, אלא השלטון כתכלית עצמו. לאחד משרי מפלגת "הליכוד" שכיהן בממשלתו הראשונה הספיקה כהונה בת שנה כדי לקבוע שנתניהו מבקש לשנות את המשטר הישראלי מהיסוד, ולחסל את "מוקדי הכוח" המפריעים לו להחזיק בידיו את הכוח הפוליטי כולו. את השררה הפוליטית הוא ביקש, ולא את שגשוגה של ישראל. שלושים ויותר שנים לאחר מכן, הערכה זו מקובלת על רבים.

הספר מלחמת שלושים השנים: בנימין נתניהו נגד ישראל מציג את ההיסטוריה הפוליטית של נתניהו מראשית הדרך ועד ימינו. עיון בפועלו ובמדיניותו מלמד שמלחמתו של ראש הממשלה נגד ישראל היא ארוכת שנים, ולא החלה רק בעשור האחרון, עם פתיחת החקירות נגדו. יחסיו של נתניהו ליריבים פוליטיים, ניסיונותיו לחבל ביחסי החוץ הישראליים ולפגוע במכוון בביטחון המדינה, התעלמותו ארוכת השנים מעמדותיהם של גורמי ביטחון וחוץ בסוגיות רגישות, מדיניות הצנע הכלכלית שהוביל כשר אוצר ותוצאותיה, פועלו לחיסול משטר החוק – סוגיות אלה ואחרות נידונות בהרחבה בספר, שמנתח את הסכנה שמטיל נתניהו כלפי החברה והדמוקרטיה הישראלית.

אדם רז הוא היסטוריון וחוקר בעקבות – המכון לחקר הסכסוך הישראלי-פלסטיני. הוא פרסם ספרים ומאמרים רבים הנוגעים בין היתר להיסטוריה של הסכסוך, לתוכנית הגרעין הישראלית ולתיאוריה פוליטית. מספריו האחרונים: הדרך לשבעה באוקטובר: בנימין נתניהו, הנצחת הסכסוך והידרדרותה המוסרית של ישראל (פרדס, 2024), והלקסיקון של הברוטליות: מונחים מרכזיים ממלחמת עזה (ביחד עם אסף בונדי, פרדס, 2025).

מהו "העכשווי" בפסיכואנליזה? [...] מקרים גבוליים, הפרעות נרקיסיסטיות, פתולוגיות פסיכוסומטיות – בקיצור, הדומיננטיות של מבנים לא נוירוטיים הביאה להופעתה של קליניקה חדשה. קליניקה זו דורשת, לדעתי, פיתוח תיאוריה כללית על הנפש ובאופן הגיוני – פיתוח טכניקה.
אנדרה גרין

הדיאלוג המתמשך בין אנדרה גרין לפרננדו אוריברי נפרס כאן בשישה ראיונות, משנת 1991 ועד שנת 2011, הבוחנים מחדש את מכלול עבודתו של גרין.

כיצד יש להגיב על משבר הפסיכואנליזה? כיצד יש להתמודד עם האתגרים שמציב שדה קליני המשתרע כיום מעבר לנוירוזה? כיצד לאקאן, ויניקוט וביון תורמים לחידוש הבניין שהקים פרויד? כיצד יש לחבר בין התוך-נפשי לבין-אישי? כיצד תיאוריית הייצוג הכללית שגיבש גרין מסבירה את כישלונות הסימבוליזציה? כיצד יש לחשוב מחדש את המסגרת האנליטית והווריאציות שלה, בייחוד על פי מושג המסגרת הפנימית של האנליטיקאי?

החל באָפקט, עבור לשיגעון הפרטי ולעבודת השלילי וכלה בחשיבה הקלינית, אנו מלווים צעד צעד את הולדתם והתפתחותם של הרעיונות העיקריים של מי ששקד על בניית מודל תיאורטי וקליני חדש, אחרי פרויד ועם פרויד, כדי לתת מענה לאתגרי הפסיכואנליזה העכשווית. הספר מציע מבוא חי וישיר לעבודתו של אנדרה גרין ומעניק מבט פנורמי על הגותו.