"שלום חבר'ה, בוקר טוב. כולם שומעים אותי? גם אתם שיושבים שם מאחור? בשמי, בשם ההנהלה, צוות העובדים ובשם החברים הרבים בטרמינל, אני רוצה לברך אתכם בברכת 'ברוכים הבאים': ברוכים הבאים לטרמינל! אם הגעתם לטרמינל, זה אומר שאתם בני עשרים וחמש צפונה, גרים לבד או עם שותפים, אך עבור החברים בטרמינל ועבור אלה שמחוצה לו, בעצם עבור כל העולם, יש תכונה אחת שמאפיינת אתכם: אתם רווקים!" חייהם של הרווקים והרווקות,
החיים במעין טרמינל של נוסעים המחכים לטיסה החוצה, הם העומדים במרכזו של ספר זה, שמנסה לבחון, בין היתר, מה טוב בלישון באלכסון, למה רווקים הם הרוצחים מספר אחד של צמחים, מה מגלים אנשים שגרים עם שותפים, מה קורה להורים עם בן או בת בטרמינל, למה כדאי מאוד לרווקים לנתק כל קשר עם חבריהם הנשואים ובמיוחד עם אלה שיש להם ילדים, מה הוא "משבר גיל השלושים", למה האוכלוסייה שמחוץ לטרמינל מגלה כל כך הרבה סימפטיה והבנה לבני הנעורים, לאנשים בגיל העמידה, בגיל המעבר ובגיל הזהב, ולא שמה קצוץ על בני העשרים פלוס שהם ציבור עם בעיות מפה ועד פתח תקווה, ובעיקר, מדוע מפלס החברים בטרמינל עולה בקצב שמפלס המים בכנרת יורד.
כך, בסגנון כתיבה קולח וקליל ובשפה צעירה ועכשווית, מצמיח הספר התבוננות מקיפה, שנונה ובעיקר מאוד מצחיקה על חיי הרווק והרווקה הישראלים בפתחו של האלף השלישי. ליעד שהם הוא בן 29, גר בגבעתיים ועובד כעורך דין בתל אביב. ספרו הראשון 'לונדון בפיתה', העוסק בהבדלים התרבותיים בין ישראלים לאנגלים מנקודת מבטו של צעיר ישראלי שנסע ללמוד תואר שני במשפטים בלונדון, יצא אף הוא בהוצאת כנרת, וזכה לשבחים ולהצלחה רבה בקרב קהל הקוראים.