ומה קורה כאשר שפת התרבות בנויה מיסודות רעילים או מתחילה לשאת בקִרבּהּ רעלים שונים? לפעמים מילים הן כמו מנות ארסן זעירות: בולעים אותן בלי לשים לב, ונדמה שאין להן שום השפעה, אך כעבור זמן־מה הרעל בכל זאת פועל את פעולתו.

ויקטור קלמפרר, שפת הרייך השלישי: רשימותיו של פילולוג,
מגרמנית: שירי שפירא, עמ' 23

*

העברית כלשון הכוח והעליונות לא נולדה בעזה [...] השינוי בה החל הרבה קודם. אלא שעד לעזה, העברית עדיין ידעה מפֹּה ומשם, כמו ברזל יצקו ממנה גם חרבות וגם אתים. ואז, בעזה, הולאמה העברית ושִׁדרתה המרכזית נוּתבה לייצורן של חרבות בלבד. חרבות ברזל.

מיכאל ספרד, שפת הפשע, עמ' 43

הו! 30:

אות קין

יש ספרי מתמטיקה שמלאים במספרים. לספר הזה יש כלל אחד, הפוך לחלוטין: לדבר על מתמטיקה בלי להשתמש אפילו בספרה אחת.

זו נקודת הפתיחה, ומתוכה נברא עולם שלם שבו אינסוף מתנהג כמו יצור חי, צורות נמתחות כמו גומי, והוכחות סבוכות הן סיפורים מרתקים. אין כאן נוסחאות, רק מחשבה סקרנית, אינטואיציה והומור.

זהו מסע חוצה־ממדים לתוך השפה הכי מדויקת בעולם, שמחזיר לה את הפליאה והיופי שאולי אבדו לה בשיעורים בבית הספר. את ההרפתקה הזאת מוביל מיילו בקמן, מי שזכה לכינוי "ילד הפלא של המתמטיקה העולמית." בקמן חושב כמו אמן ומאמין שאפשר להבין כל דבר – צמחים, אהבה, מוזיקה, הכול – במונחים מתמטיים. הוא שואל שאלות שלא תמיד מובילות לתשובות, ומוכיח שאפשר להבין את קסם המתמטיקה גם בלי לדעת לפתור משוואה אחת.

מתמטיקה ללא מספרים עושה לתחום הידע המסעיר הזה את מה ש"גדל, אשר, באך" עשה לו לפני חמישים שנה – הוא מזכיר לנו שמאחורי כל תבנית ונוסחה יש מחשבה פילוסופית, מאחורי כל חוק ניצבת שאלה פתוחה, ומאחורי כל מספר, מסתתרים אינסוף סיפורים.