רפואה ושבעת החוקים האוניברסליים

אנחנו, הישראלים, חושבים הרבה על מלחמה.

כמעט כל הזמן.

גם עזר גת חושב על מלחמה. הוא חושב עליה, חוקר אותה, כותב עליה, כל חייו.

לאחר שכתב כבר יותר מעשרה ספרים ארוכים הרבה יותר, בספר הקצר הזה גת מסדר את המחשבות שלו, בתקווה שיעזרו גם לנו לסדר את המחשבות שלנו. מחשבות על שאלות כמו ״מה זה ניצחון?" או ״מי מחליט, הצבא או המדינאים?" או "מה נכון יותר, להתקיף או להגן?" או ״מה עושים מול גרילה וטרור?" או ״האם בעתיד יהיו יותר או פחות מלחמות?"

תופעת המלחמה עברה שינויים גדולים לאורך ההיסטוריה. האם יש בניהול המלחמה גם משהו קבוע שניתן להגדיר ולהסביר? כדי לחפש תשובה לחידה הזאת, גת פונה להוגים כמו סון טסו, מקיאוולי, הובס, קלאוזביץ, ז׳ומיני, לידל הארט. הוא פונה לחניבעל, לנפוליאון, למלחמות העולם, למערכות באפגניסטן ובאוקראינה, ולמלחמות שלנו. הוא דן באבק השרפה, בפיתוח הטנק, בפצצת הגרעין. מרפרף במהירות על ההיסטוריה ולקחיה, מזהה את המהות, גוזר מסקנות חדות ולעיתים קרובות מפתיעות.

אנחנו, הישראלים, חושבים הרבה על מלחמה. הספר הזה יעזור לנו לחשוב קצת יותר טוב. 

אסופת מאמרים זו נכתבה לזכרו של פרופ' דן גבתון. פרקי הספר  נכתבו על ידי הקהילה האקדמית העוסקת במנהל ובמדיניות בחינוך אשר עליה נמנה דן: המנחים שתחת הדרכתם כתב את הדוקטורט, עמיתים באקדמיה בארץ ומעבר לים, וסטודנטים לתארים מתקדמים שאותם הנחה דן במסירות רבה.

בספר שלושה שערים: השער הראשון מתמקד בחשיבותם של צוותי החינוך בהובלת שינויים ורפורמות חינוכיות בעבר ובהווה; השער השני עוסק בהיבטים מתודולוגים לחקר מדיניות ומנהל החינוך מנקודת מבט ביקורתית, לצד גישות חדשניות; השער השלישי פותח צוהר לדיון במבחר סוגיות בחקר מדיניות חינוכית בימנו. פרקי הספר מצביעים על כך שבחינת תופעות מפרספקטיבה לוקלית, המתייחסת להקשר הייחודי המאפיין את סביבת התהליך החינוכי, מסייעת בהבנת השינויים החברתיים והתרבותיים המתרחשים בחברה. כמו כן, פרקי הספר מדגישים  שהובלת שינוי מחייבת שיתוף פעולה בין צוותי הוראה לבין הקהילה שאותה הם משרתים, לצד בעלי עניין בנעשה במוסדות החינוך; מכאן שמגמות של מרכוז הנן יעילות פחות לתפקודן של מערכות חינוך. צוותי החינוך בבית הספר נדרשים לפיכך להיות סוכנים אקטיביים הפועלים יחד עם הקהילות של בית הספר על מנת לספק מענים חינוכיים יעילים לתלמידים, הורים ומורים מתוך נקודת מבט יזמית וחדשנית.

העורכים: פרופ' אודרי אדי-רקח – החוג למדיניות ומנהל בחינוך באוניברסיטת תל-אביב – היא חוקרת בתחום של סוציולוגיה ומנהל החינוך; מחקריה מתמקדים בסוגיות של פערים חברתיים, שיפור בתי ספר וקשרי בית הספר והקהילה. מחקריה מבוססים על שיטות כמותיות ואיכותניות.

פרופ' יזהר אופלטקה – החוג למדיניות ומנהל בחינוך באוניברסיטת תל אביב – חוקר תהליכים ניהוליים וארגוניים במערכות חינוכיות; מחקריו מתמקדים בהיבטים רגשיים של עבודת המנהל והמורה, קריירות של אנשי חינוך, רפורמות חינוכיות ומנהיגות חינוכית.