זה הרבה, הרבה יותר חשוב מזה: כדורגל, זיכרון, דמיון, מציאות.
לאֹ צָהֳלתַ מְנצְַּחִים ולְאֹ שִׁכָּרוֹן שֶׁל כּחַֹ,
לאֹ יהְִירוּת גַּסָּה ולְאֹ הִתְפָּרְצוּת שֶׁל שִׂמְחָה:
ענֹגֶ צָלוּל נחָ עַל פָּניָו שֶׁל הַנּעַַר,
מָתוֹק ועְָדִין כְּאֶנקְַת אַהֲבָה,
צוֹרֵב כְּהִתְעַנּגְוּתוֹ שֶׁל הַחַי עַל עֶצֶם קִיּוּמוֹ,
כִּפְלִיאָתוֹ עַל רךֹ הָעֶשֶׂב וּתְבוּנתַ הָאֲדָמָה.
על הבעת פניו של ולאוביץ' בהבקיעו שער לרישתה של נבחרת גרמניה
תמיר גרינברג