חיים טובים עם סוכרת

איך לגדל ילדים מאושרים?
כולנו כהורים מחפשים את הדרך הנכונה ביותר לגדל ילדים שמחים ומאושרים. אך לא פעם אנחנו תוהים איך אפשר לעשות זאת מול מציאות משתנה ולעיתים אף מעורערת;
כיצד אפשר לתמוך בילדינו ולתרום לרווחתם הנפשית כשהם מתמודדים עם אתגרים כמו אובדן, קשיים חברתיים, פחדים ונדודי שינה, כאבים פיזיים ונפשיים ועוד ועוד.
ספר זה מבוסס על התפיסה שבכל אם ואב יש את העוצמה והיכולת להעניק לילדיהם את המענה שהם זקוקים לו. הוא מבקש לסייע להורים לעשות זאת באופן מעשי ופשוט, באמצעות 18 מסעות ייחודיים בדמיון מודרך, המיועדים לקריאה לפני השינה.
לאחרונה אנחנו עדים למחקרים רבים, שמצביעים על קשר ישיר בין קיומם של בסיס וחיבור רוחני, לבין בריאותם הנפשית של ילדים ומתבגרים. החיבור הרוחני מחזק את היכולת להתאושש ממצוקות, תוך התמודדות מאוזנת ובריאה יותר עם אתגרי החיים.
המחקר חושף כי גרעין חזק של רוחניות תורם בכ־ 80% לשמירה על מתבגרים מפני התמכרות לסמים , מפחית בכ־ 43% את הסיכוי לדיכאון אצל מתבגרות, ומפחית חרדות ונטייה לאובדנות.
מגוון המסעות בדמיון הנפרשים בספר מהווים מדריך מעשי רוחני לכל אם או אב לגידול ילדים מאושרים, ולביסוס תהליכי התפתחות מיטיבה בקרב ילדים ומתבגרים.
כל סיפור מיועד לעבודה פנימית של מודעות וריפוי עצמי בתחום שונה. המסעות־ סיפורים פועלים לחיזוק הקשר בין ההורים והילדים, למתן כלים להתמודדות עם מצבי חיים שונים ולהתנהלות בריאה עם פחדים, כישלונות וקשיים. הם מאפשרים פיתוח בסיס איתן בנפשם של הילדים והמתבגרים בתקופה דינמית של שינויים נפשיים, פיזיים וחברתיים, וכן פיתוח הדמיון והיצירתיות ככוח מרפא, מחזק ומעצים. לא פחות מכך, הם פועלים ללמד את הילדים כי הכוח והעוצמה טמונים בתוכם.
הספר מיועד לילדים בגילי בית הספר היסודי ולמתבגרים, אך יכול לשמש גם ילדים בגיל גן, בתיווך האם או האב, שמפשטים במידת הצורך את הסיפור תוך כדי קריאה.
הספר יכול לשרת נאמנה גם מטפלים ומטפלות מכל סוג, וכל מי שמלווה ילדים ובני נוער בתהליכי צמיחה, העצמה והתפתחות.
לגדול בשמחה מהווה מתנה הן להורים, הלומדים לבטוח בכלים ההוריים העומדים לרשותם, והן לילדים, המתחברים דרכו לנביעה הרוחנית, הטבעית והמולדת שלהם - היכולת לחיות בשמחה.
שרונה אסלמן כיום ראש המסלול ללימודי תואר שני בפסיכודרמה בקריה האקדמית אונו, שם היא גם מרצה. היא מנהלת שותפה ב"אבני דרך — בית הספר להדרכה ומנהיגות אחרת". היא פסיכודרמטיסטית מוסמכת ) M.A (, מטפלת בקליניקה פרטית ומנחת קבוצות ילדים, נוער ומבוגרים. בין היתר פיתחה את קלפי האימון לנשים ולאנשי מקצוע, "מתנה לכל יום".

תפיסת זיכרונות הילדות על פי הפסיכולוגיה האינדיווידואלית של אלפרד אדלר מפתיעה בכוח הניבוי שלה. אדלר סבר שרזי אישיותנו, המוצפנים בזיכרונות הילדות שלנו, טמונים במה שבחרנו לגלות בהם, לא במה שהם מסתירים. לטענתו, אנו יוצרים את אישיותנו לא רק על בסיס השפעות התורשה והסביבה, אלא גם בתהליך של המצאה יצירתית ושל בחירה לא-מודעת מחוויותינו בשנים הראשונות לחיינו. באמצעות זיכרונות הילדות שלנו נוכל לפתוח צוהר להבנת האופן שבו בחרנו לזכור חוויות אלה ולפרש אותן, וכך לבנות גשר מהעבר אל מציאות חיינו בהווה ואל מה שאנו שואפים או ירֵאים ממנו בעתיד לבוא.

על פי גישה זו, כל זיכרון ילדות הוא נרטיב מטפורי, מעין כמוסת אישיות, וניתוח משמעותה חושף את מגוון אפיוניה ומרכיביה: ההיגיון ה"פרטי" והשכל הישר שלנו, תמונות העולם, העצמי והזולת בחיינו, דפוסי מערכות היחסים שלנו, הסוגיות שבמרכז הווייתנו, הרגשות האופייניים לנו, צווי הפעולה המנהלים אותנו, הטעויות שבבסיס צווים אלה, רמת האינטרס החברתי שלנו, כוחותינו הסמויים מן העין, ועוד. מכלול אפיונים זה מגויס הוליסטית להשגת תכלית נפשית אחת, לוּז אישיותנו: לייצר לעצמנו בדרכנו הייחודית תחושות של ערך עצמי, של התגברות על מכשלות החיים ושל זכאות להשתייכות חברתית. חשיפת מרכיבים אלה והבנת תפקידיהם בהשגת תכלית זו היא על כן יעד מרכזי בתהליך של פיתוח מודעות עצמית.

ספרה של גיסי שריג מזמין אותנו להתבוננות עצמית מרתקת ושיטתית על בסיס זיכרונות מילדותנו. ייחודו של הספר בקישור רעיונות יסוד מהתיאוריה של אדלר להתנסויות המעשיות המוצעות בו, בהדגמות המבוססות על זיכרונות הילדות של המחברת ושל הסטודנטיות שלה, במובאות מיומני התהליך שכתבו, וכן בדיאלוגים עמן.

פרופ' (בדימוס) גיסי שריג היא מטפלת אדלריאנית בהכשרתה; היא עוסקת בחקר הגותו של אלפרד אדלר, בדגש על משמעות זיכרונות הילדות ותפקידם הנפשי. שריג פרסמה עד כה שישה ספרים, האחרון שבהם, "שובל ילדות שקוף: על זיכרונות ילדות בגישה אדלריאנית" (2016), פרשֺ את מגוון דרכי השימוש בזיכרונות הילדות בתהליך הטיפול האדלריאני.

יש ספרי מתמטיקה שמלאים במספרים. לספר הזה יש כלל אחד, הפוך לחלוטין: לדבר על מתמטיקה בלי להשתמש אפילו בספרה אחת.

זו נקודת הפתיחה, ומתוכה נברא עולם שלם שבו אינסוף מתנהג כמו יצור חי, צורות נמתחות כמו גומי, והוכחות סבוכות הן סיפורים מרתקים. אין כאן נוסחאות, רק מחשבה סקרנית, אינטואיציה והומור.

זהו מסע חוצה־ממדים לתוך השפה הכי מדויקת בעולם, שמחזיר לה את הפליאה והיופי שאולי אבדו לה בשיעורים בבית הספר. את ההרפתקה הזאת מוביל מיילו בקמן, מי שזכה לכינוי "ילד הפלא של המתמטיקה העולמית." בקמן חושב כמו אמן ומאמין שאפשר להבין כל דבר – צמחים, אהבה, מוזיקה, הכול – במונחים מתמטיים. הוא שואל שאלות שלא תמיד מובילות לתשובות, ומוכיח שאפשר להבין את קסם המתמטיקה גם בלי לדעת לפתור משוואה אחת.

מתמטיקה ללא מספרים עושה לתחום הידע המסעיר הזה את מה ש"גדל, אשר, באך" עשה לו לפני חמישים שנה – הוא מזכיר לנו שמאחורי כל תבנית ונוסחה יש מחשבה פילוסופית, מאחורי כל חוק ניצבת שאלה פתוחה, ומאחורי כל מספר, מסתתרים אינסוף סיפורים.

תולדות הנייר כרוכות בתולדות העמים. חומר זה, העשוי סיבים שרוסקו וסודרו מחדש באופן שייטיב עם מגע העט ותבניות המכבש, תמים רק למראה. יעיל לאין ערוך בהשוואה ללוחות הטין, פני האבן, קלפי העור, החרסים והפפירוסים שקדמו לו, הנייר מצעיד את הציוויליזציה קדימה כבר אלפיים שנה. על כן, הנטייה הרווחת לבטל את אשר "נותר על הנייר" כחסר משקל, ולראות ב"פיסות נייר" לא יותר מסרח עודף של מערכות החיים, מטשטשת את חלקו המכריע של הנייר בחיינו. שהרי אותו חפץ – והפיכתו לניירת ברגע שנרשמים עליו מחשבות וחשבונות – הוא המוציא לפועל של כלל תוכניותינו. 

הספר על הנייר נדרש לתופעה זו כפי שהיא באה לידי ביטוי בשני מפעלי הדגל של המודרנה: המצאת הקפיטליזם ובניית האומה. הסיפור מתמקם בלשכות המסחר שהתארגנו בארצות הברית במאה התשע-עשרה כדי לנהל את כלכלת השוק; וכן במשרדי המינהל הקולוניאלי שפעלו באותה התקופה בלונדון ובתת-היבשת בדרום אסיה כדי ליצור ישות מדינית בהודו. קריאה באותיות הקטנות של שלטון המכתבה הזה, שכבש את העולם באמצעות עטי מתכת, נוהלי תכתובת וטבלאות סטטיסטיות – לצד פרקטיקות נוספות – חושפת עד כמה המציאות שלנו בנויה על יסודות של נייר.

האם המסך האלקטרוני מבשר את קץ אלפיים שנות ההיסטוריה של הנייר? שאלה זו עומדת במרכז הפרק החותם את הספר, הבוחן את המשך השימוש שלנו ב"עמודים", "דפים" ו"תיקיות" כדי לעמוד על מקומה של תרבות המכתבה בעידן הממוחשב.

פרופ' מיכאל זכים הוא היסטוריון ומרצה באוניברסיטת תל אביב. עם נושאי המחקר שלו נמנים ההיסטוריה של הכלכלה, הסוציולוגיה של הידע, מין ומגדר, הגות מדינית של העת החדשה, תרבות המכונה ותולדות האופנה.